היום קמתי בבוקר והטלפון שלי צלצל, “קבוצה של פתוגניים נכנסה לגוף של איילת”! קרא אחד הכדוריות הלבנות [המפקד שלי,] מתנשף דרך הטלפון. “אני בא”! קראתי ויצאתי מהבית. אם לא הבנתם מה זה פתוגניים אז תדעו שזה חיידקים רעים שגורמים מחלות.
אני אציג את עצמי כמו שצריך: שלום אני ויטמין C שאיילת לוקחת כל יום בשביל להתרפא מהמחלה.
אני גר בתוך הגוף של איילת ונילחם במלחמות למענה.
אז בואו נמשיך. יצאתי מהבית וראיתי מלא פתוגניים. לא פחדתי כי כבר הייתי רגיל למלחמות האלו.
הוצאתי את החומצה שלי [כמו רובה של חיידקים] והתחלתי להילחם. לרוע מזלי הפתוגניים ניצחו והשתלטו על הגוף.
יום לאחר מכן אני, אשתי, 100 הילדים שלנו ושאר הפרוביוטים [חיידקים טובים] היינו צריכים להתחבא כדי שהפתוגניים לא יראו אותנו.
יום לאחר מכן
“מפקדה 030 אני אחלק אתכם לתפקידים כדי לכבוש את האזור”! קרא שוב [המפקד] הכדורית הלבנה. “מחלקה 1 למלחמה כולם חוץ מויטמין C מחלקה “…2 “למה אני לא ניכנס לקרב”? שאלתי
אותו “כי אתה צריך ללכת למשרד הפיקוח להשתלט עליו ומשם לראות איפה יש עוד פתוגניים
ולדווח לנו בקשר, טוב”? “טוב המפקד”! קראתי ורצתי למשרד.
כדי להגיע למשרד הייתי צריך לעלות 5 קומות ובכול קומה היו 10 מדרגות בסך הכול 50 מדרגות אבל הייתי רגיל לזה כי אני בכושר וכול ערב לפני השינה אני עושה כמה תרגילים לחזק את איילת. למה כול כך הרבה מדרגות? כי המשרד הוא בראש.
עליתי את המדרגות וראיתי שומר ומאחוריו דלת קטנה, הדלת של המשרד! איך ידעתי? כי הוא היה פעם שלנו! שלפתי את החומצה שלי וחיסלתי את השומר הפתוגני נכנסתי ואף אחד לא היה שם ישבתי בכיסא ליד הלוח ונתתי הוראות “יש 2 פתוגניים בגרון- סלקו אותם ויש עוד 3 בקיבה”… עד שלא נישאר אפילו פתוגני אחד בגוף.
בסוף היום קיבלתי תג הוקרה על העזרה.
על הסיפור אמת או שקר:
בסיפור מסופר על פרוביוטיים ופתוגנים. אלו באמת השמות של החיידקים הטובים והרעים.
הפרוביוטיים בגוף בשביל להילחם, באמת מוציאים כמו חומצה שמנטרלת את הפתוגנים כול זה
אמת, בדקתי. חוץ מזה לא סיפרתי בסיפור שהפרוביוטיים גם נלחמים בזה שהם גם עומדים
כקבוצה של חיידקים טובים ולא נותנת לפתוגנים להיכנס לתאי הגוף.
