תגידו, אתם אוהבים ספרים? אני מאוד אוהב.
תקשיבו שמעתי שיצא ספר בשם “הקופסה המסתובבת” שמעתי שהוא ספר מעניין ומרתק .
מספר האנשים שהמליצו לי עליו היה כמספר הכוכבים בשמיים.
אתם בטח יודעים איך זה ספר טוב ,אתה לא מספיק לחשוב אם לקנות אותו והמלאי נגמר.
נחשו מה? גם לי לא היה מזל, וניגמר המלאי.
מה אתם חושבים שעשיתי? ישבתי בחיבוק ידיים ובכיתי?
ישבתי בחדרי שעות ארוכות ולא מצאתי פתרון.
ירד הלילה, חשבתי לעצמי שאני מאוד עייף, אני צריך ללכת לישון.
צחצחתי שיניים, עליתי על מיטתי ונרדמתי,
וכשנרדמתי חלמתי שבחנות הספרים “סיפרי כיף” שבאילת יש את הספר.
וביום שלמחרת קמתי לבשורה משמחת.
נוסעים לאילת!. כל כך שמחתי, אמרתי לעצמי מה הסיכוי! אולי סוף סוף אמצע את הספר.
מיד קמתי ממיטתי ארזתי את המזוודה מהר, ולאחר אריזת המזוודות חיפשתי באינטרנט שמות
של חנויות ספרים באילת, ומצאתי מספר חנויות.
יצאנו לכיוון אילת, לקח לנו בערך 5 שעות להגיע למלון.
לאחר שפרקנו את הדברים הלכנו לטיילת. עצרנו הרבה חנויות ספרים כמו “סופר ספר”
ו ” סיפרי כיף” ולכל החנויות לא היה את הספר.
אחרי שעצרנו בכל כך הרבה חנויות ספרים הגענו לסוף הטיילת, וראינו חנות אחרונה
של ספרים. עלתה בי תיקווה אחרונה שאולי פה יהיה את הספר.
נכנסנו לחנות ושאלנו את המוכרת: “האם יש לכם את הספר הקופסה המסתובבת” ?
המוכרת אמרה במבט מצטער: “בדיוק עכשיו מכרנו את הספר האחרון”.
“בסדר” אמרתי, במבט מאוכזב, “תודה בכל מקרה”.
יצאנו משם נפולי פנים וחזרנו למלון.
אימי אמרה לי: במלון “זה לא נורא שלא מצאנו את הספר, עדיין אפשר לעשות כייף”.
עניתי לה: ” אימא את צודקת! ברור שאפשר לעשות כייף”.
למחרת עשינו את הכדור המתגלגל באוויר, זה היה ממש מפחיד אבל כייף בטירוף.
ואחרי הכדור הלכנו לבריכה, ובערב ערכנו קניות של מתנות, משחקים, בגדים ועוד.
לאחר נסיעה של כחמש שעות ומלא עצירות בדרך, הגענו הבייתה.
אלו היו יומיים ממש כייפים, אבל חזרתי ממש עייף, התקלחתי ופשוט נרדמתי.
ואיזה קטע?! ועל מה שוב חלמתי?
נכון על – הספר שאותו אני רוצה כל כך נמצא בירושלים.
קמתי בבוקר וביקשתי מאימי לנסוע לירושלים, שם אני בטוחה אמצא את הספר.
אימא הפתיעה אותי ממש, ואמרה לי: “בגלל שאתה כל כך נחוש, אסע איתך לירושלים, נעשה יומיים של כייף ונחפש את הספר שלך”.
ישר ארזתי את המזוודה שלי, חיפשתי באינטרנט חנויות ספרים בירושלים.
לאחר חיפש נרחב, התעייפתי ונרדמתי לכמה דקות.
כשהתעוררתי יצאנו ישר לדרך, הנסיעה לקחה בערך שעה וחצי.
כשהגענו לירושלים, פרקנו את הדברים במלון הלכנו לאקווריום התת ימי, ליד האקווריום הייתה חנות ספרים ממש מפורסמת, אבל נחשו מה? החנות נסגרה ממש כמה דקות לפני שהגענו.
איזה “ביש מזל” אמרתי לעצמי, ננסה להגיע מחר.
לאחר שהסתכלנו בדגים היפים והמגוונים, הלכנו לכותל המערבי.
התפללתי ושמתי פתק, אני אגלה לכם מה כתבתי למרות שבטח כבר ניחשתם – “הלוואי ואצליח למצוא את הספר – הקופסה המסתובבת”.
למחרת נסענו שוב לחנות שליד האקווריום, וגם שם לא מצאתי את הספר!!!
אחרי שלא מצאנו את הספר בשום מקום, חזרנו הבייתה.
הגעתי הבייתה ממש מאוכזב, אבל אז צץ בראש רעיון.
אני אכתוב לסופר של הספר מכתב, אספר לו שניסיתי להשיג את הספר במלא מקומות אך ללא הצלחה, ואכתוב לו שאני ממש אשמח אם הוא יוכל לשלוח לי עותק של הספר.
ולאחר שבוע וחצי, קיבלתי דואר, ומה היה בדואר? נכון!!! הספר שלי שכל כך רציתי!!
מוסר השכל:
אם אתם רוצים משהו, תנסו בכל הדרכים להשיג אותו ואל תתייאשו.
לא משנה כמה מכשולים יש בדרך, הכל אפשרי עם קצת אמונה.
