מצילי העירייה
גשם חזק ירד ברחוב הלל
שבו היו השלושה שוחחו נריה,יוסף וישי, “נפגש בארבע וחצי בתחנה” אמר ישי “תביאו מעילים” אמר נריה.
דינג דונג ארבע וחצי הראה השעון “אני חייב ללכת אמר נריה לאימו, הוא לבש את המעיל והלך.
“איחרת בשתי דקות” אמר ישי ליוסף “די, תפסיקו עם השטויות האלה” אמר נריה.
הם עלו לקו 37 והתישבו בספסלים הראשונים, האוטובוס היה יחסית ריק והנסיעה זרמה, לפתע נשמע קליק של הודעה בפלאפון של הנהג הערבי קפצה הודעה ומיד הבחינו נריה ויוסף שישבו במושב שמאחוריו במילה “פיגוע” מתוך ההודעה שלו, הנהג מיהר להוריד את ההודעה אבל נריה ויוסף הרגישו שמשהו לא טוב מתבשל פה, הם ישבו דרוכים עד שקפצה הודעה נוספת ובה היה כתוב “אללה אכבר” “אִטְבַּח אל-יְהוּד” נריה ויוסף התלחששו ביניהם והתלבטו מה לעשות, בינתיים ירדו האנשים מהאוטובוס והשלושה שתכננו לרדת בתחנה האחרונה נשארו לבדם על האוטובוס.
לפתע הם שמו לב שהנהג הגביר מהירות ונוסע לכיוון אחר הם בקשו ממנו לרדת ושיעצור להם אך הוא לא הקשיב והמשיך בנסיעה מזוגזגת, הילדים הרגישו בחילה ופחד גדול.
האוטובוס נעצר בכפר ערבי, הנהג הוריד אותם לבקתה קטנה מעץ צבוע בשחור, הוא הכניס אותם לחדר וקשר את הידיים ונעל את החדר, הוא לא רצה שהם ישבשו לו את התוכנית.
בבית של ישי כבר אמו החלה לדאוג היא התקשרה לאמו של נריה “הלו, נריה הגיע? אני חוששת ישי לא חזר וכבר מאוחר” ” הוא לא חזר עדין, הוא ילד אחראי, נחכה ונראה אם יהיה צורך נתקשר למשטרה”.
חבלה הנהג הערבי נפגש עם מחמוד וביחד הם מרכיבים את מטעני החבלה, כמות גדולה של חומר נפץ בשביל לפוצץ את בניין העירייה בירושלים.
יוסף מצא מסמר בחדר והצליח לקרוע את הקשרים מהידיים שלו ואז הוא שיחרר את הידיים של נריה וישי, הם עשו סולם גנבים, ישי עלה על יוסף ונריה טיפס על שניהם והצליח להגיע לחלון הגבוה משם הוא קפץ למטה, לשמחתו הי מונח בחצר סולם וכך יוסף וישי יצאו גם.
הם מבינים שהם צריכים להיות בשקט כדי שלא יבחינו בהם.
הם נכנסים לבית הקרוב ולשמחתם מצאו טלפון, מיד הם מתקשרים למשטרה, הם מספרים בדיוק מה קורה, השוטר שענה להם חיזק אותם ואמר להם מילים מרגיעות, “תחכו בשקט באותו נקודה ואנחנו נבוא לחלץ אתכם”.
חבלה ומחמוד כבר בדרכם לירושלים שם הם מתכננים פיגוע בבניין העירייה.
המשטרה יוצרת קשר עם ההורים של שלושת הילדים ומודיע להם במתרחש.
המשטרה פורשת מחסומים בכניסה לירושלים ולפי התיאור שאמרו הילדים השוטרים מזהים את הטנדר ומצליחים לתפוס אותם בחדי השם, הם נאזקים ונלקחים לתחנת המשטרה.
לבנתיים הגיעו כוחות לכפר הערבי וחלצו את הילדים המפוחדים והחזירו אותם לבתיהם.
השלושה סיפרו להורים ולמשפחה מה הרגישו ומה עבר עליה.
לאחר 3 ימים ערכו מסיבה גדולה.