בעיר רחובות הרחוקה גדלה ילדה שקראו לה הדסה.
הדסה היתה ילדה מבולגנת מאוד, אבל היה דבר אחד שהיה גורם לה לסדר מידי פעם את החדר וזה היה האיום של אמא שלה שאם היא לא תסדר היא תצטרך לקרוא.
היא כל כך לא אהבה לקרוא שהיא היתה מעדיפה לעשות כל דבר אחר במקום.
הדסה היתה ילדה מבולגנת שלא אוהבת לקרוא.
מרוב שהחפצים שלה היו מבולגנים היא לא הצליחה למצוא שום דבר. כל הזמן אמא של הדסה היתה אומרת לה “תסדרי את הדברים שלך, למה הכל אצלך מבולגן?”
לא הכל אצלי מבולגן, ענתה הדסה, דווקא יש משהו שאני מסודרת בו. החתול ג’וק שלי וכל מה שקשור בו, האוכל שלו והסלסלה שהוא ישן בה איתי בחדר תמיד מסודרים.
טוב, ענתה אמא, אני אלך להכין ארוחת ערב. והלכה למטבח.
הדסה בינתיים חושבת על כך שהיא צריכה ללכת לקלח את ג’וק החתול.
קודם כל צריך להכין את הסבון המיוחד שלו ואת המגבת שלו, היא חושבת וניגשת מיד למלא את הגיגית במים נעימים. לאחר מכן היא הולכת לשידה ומוציאה ממנה בצורה מסודרת את הסבון המיוחד והמגבת שלו.
היא תופסת את ג’וק ומקלחת ומקרצפת אותו מכל כיוון. היא מסרקת אותו היטב ואז היא אומרת לעצמה- זה הזמן לתת לג’וק לאכול ארוחת ערב. וגם אני כבר רעבה.
היא ניגשת להוציא מהארון את הקערה של ג’וק ושמה בתוכה את האוכל שלו.
לאחר שהיא מסיימת היא ניגשת לשטוף היטב את הידיים ומתיישבת לאכול ארוחת ערב.
בלילה, כשהדסה כבר נרדמה, היא שמעה לפתע רעש משונה בחדר שלה ואז לפתע היא רואה את ג’וק החתול מדפדף בדפי הספר של הקסמים. זה היה ספר שהיא קיבלה ליום הולדתה מאמא ואבא הספר היה על קסמים ופיות קסומות אבל היא מעולם לא קראה אותו עד הסוף.
האם אני חולמת או ערה? היא חושבת לעצמה ומשפשפת את העיניים שוב ושוב. היא באמת לא חולמת, החתול שלה ג’וק מדפדף בספר וקורא אותו!
היא זזה קצת במיטה כדי לראות טוב יותר ובטעות הרעישה, ג’וק נבהל וחזר מיד לשכב בסלסלה שלו.
היה נראה שג’וק לא רוצה שהדסה תראה אותו קורא.
הי ג’וק, התכופפה אליו הדסה והסתכלה לו בעיניים, אתה באמת יודע לקרוא?
כן. ענה לה ג’וק
מה?? אתה גם יודע לדבר?? נדהמה הדסה
רוצה שנקרא יחד בספר? שאל אותה ג’וק. אני שונאת לקרוא, ענתה הדסה.
אני יכול לקרוא איתך ביחד הדסה אמר לה ג’וק, אני מבטיח לך שלאט לאט את תלמדי לאהוב את זה. יש סיפורים כל כך יפים, חבל שתפספסי את כל עולם הספרים. בואי תנסי הדסה מה יש לך להפסיד?
טוב ענתה הדסה, אני מוכנה לנסות. אם זה ביחד איתך אני מוכנה לעשות הכל.
ואז, הם התחילו בכל לילה כשכולם כבר נרדמו לקרוא סיפורים מופלאים, על גיבורות וגיבורים על חיות מופלאות וקסמים.
אמא של הדסה לא האמינה לשינוי שקרה לבת שלה. הדסה התחילה אפילו ללכת לספריה להחליף ספרים בקצב לא נורמלי. כל שבוע היא סיימה 2 או 3 ספרים.
לילה אחד אמא של הדסה שמעה רעשים מהחדר של הדסה. היא הציצה בשקט לתוך החדר ולא האמינה למראה עיניה!! ג’וק החתול והדסה שוכבים על הרצפה וקוראים ביחד ספר!
הדסה הרגישה שמישהו מסתכל עליהם, הרימה את מבטה וראתה את עיניה המופתעות של אמא שלה.
אמא, בבקשה אל תגלי לאף אחד, זה הסוד שלי ושל ג’וק. ג’וק מפחד שאם ידעו שהוא יודע לקרוא ולדבר נגרש אותו מהבית שלנו.
מה פתאום לגרש? אמרה אמא, אנחנו אוהבים אותך, אמרה לג’וק החתול ואנחנו מבטיחות שהסוד שלך שמור אצלנו.
מאז הדסה כבר אוהבת מאוד מאוד לקרוא ספרים וג’וק החתול ממשיך לקרוא איתה בשקט בלילה כשכולם ישנים.
הסוף.
מקווים שנהניתם מהסיפור,
