בס”ד
פַּעַם אַחַת הָיְתָה יַלְדָּה שֶׁקָּרְאוּ לָהּ אוֹרִין.
אוֹרִין הָיְתָה יַלְדָּה יָפָהּ, הָיָה לָהּ שֵׂעָר חָלָק בְּצֶבַע חוּם, הִיא לָבְשָׁה שִׂמְלָה וְרֻדָּה חֲגִיגִית וּמְיֻחֶדֶת.
לְאוֹרִין שְׁלוֹשָׁה אַחִים מְתוּקִים: אֵלָה, נִתַּאי אַבְרָהָם וּבְּנָיָה.
הַיּוֹם, הוּא יוֹם מְיֻחָד, אַתֶּם יוֹדְעִים לָמָּה?
כִּי לְאוֹרִין יֵשׁ יוֹם הֻלֶּדֶת וְהִיא בַּת 7.
לִכְבוֹד יוֹם הַהֻלֶּדֶת, אִמָּא שֶׁלָּהּ בִּקְּשָׁה מִמֶּנָּה לָלֶכֶת לִקְנוֹת מִצְרָכִים בַּחֲנוּת לָעוּגָה שֶׁיָּכִינוּ יַחַד.
אוֹרִין יָצְאָה לַדֶּרֶךְ וְהָלְכָה לְכִוּוּן הַחֲנוּת.
בַּחֲנוּת, הָיָה קָשֶׁה לָהּ לְהַגִּיעַ לַקֶּמַח כִּי הוּא הָיָה גָּבוֹהַּ, נִגְּשָׁה אֵלֶיהָ אִשָּׁה טוֹבָה שֶׁקָּרְאוּ לָהּ נֹעָה. וְהִיא שָׁאֲלָה אוֹתָהּ: “הַאִם אַתְּ צְרִיכָה עֶזְרָה?”
“כֵּן, אֶשְׂמַח לְעֶזְרָה” הִיא עָנְתָה לָהּ.
וְהִיא הֵבִיאָה לָהּ אֶת הַקֶּמַח.
אוֹרִין הִמְשִׁיכָה בִּקְנִיּוֹת וְקָנְתָה שֶׁמֶן, סֻכָּר, סֻכָּרִיּוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת, שַׁמֶּנֶת מְתוּקָה וְצִבְעֵי מַאֲכָל בְּצֶבַע וָרֹד וְכָחֹל.
אַתֶּם שׁוֹאֲלִים לָמָּה הִיא בָּחֲרָה דַּוְקָא בַּצְּבָעִים הָאֵלֶּה?
בִּגְלַל שֶׁהַצְּבָעִים הֵם שֶׁל סְטִיץ’ וְאַנְגֶ’ל וְהִיא אָהֲבָה אוֹתָם מְאוֹד.
אוֹרִין סִיְּמָה אֶת הַקְּנִיּוֹת וְהָלְכָה בְּשִׂמְחָה לְבֵיתָהּ.
הִיא הֵכִינָה עִם אִמָּא שֶׁלָּהּ אֶת הָעוּגָה הַמְּיֻחֶדֶת וְהַיָּפָה.
בָּעֶרֶב, הִגִּיעוּ הַחֲבֵרִים שֶׁל אוֹרִין לַחְגֹּג אִתָּהּ אֶת יוֹם הֻלַּדְתָּהּ.
הֵם שָׂמְחוּ, רָקְדוּ, שָׁרוּ, שִׂחֲקוּ מִשְׂחָקִים וְאוֹרִין הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת.
הִגִּיעָה הָעוּגָה, כֻּלָּם הָיוּ בְּשֶׁקֶט וְאוֹרִין בִּקְּשָׁה מִשְׁאָלָה: “הַלְוַאי, שֶׁאֶהְיֶה בְּרִיאָה וְשֶׁאַצְלִיחַ בַּלִּמּוּדִים”.
בְּסִיּוּם יוֹם הַהֻלֶּדֶת הַחֲבֵרִים אָמְרוּ: ” מַזָּל טוֹב, הייתה לְךָ אֶת מְסִבַּת יוֹם הַהֻלֶּדֶת הֲכִי יָפָהּ בָּעוֹלָם”.
