חברות / תמר לוי ד3
ביום מעונן אחד יצאה אבישג לטיול קמפינג לילי ביער האפל יחד עם חברותיה הטובות, נויה ונעה. שלושתן חיפשו הרפתקה קטנה, וכשהגיעו לקרחת יער שקטה החליטו שזה המקום המושלם להקים בו מחנה. הן פרשו את האוהל, סידרו את שקי השינה, והתיישבו לפתוח חטיפים..
פתאום נשמעה יללה מצמררת שגרמה לכולן לקפוא במקום “שמעתן את זה?” לחשה נויה.
אבישג הציצה החוצה וראתה מכתב זרוק ליד האוהל. היא הרימה אותו בהתרגשות והראתה לחברותיה. נעה פתחה את המכתב וקראה בקול::
“מפת אוצר! ענו על החידות בשיתוף פעולה וגלו מתנה מופלאה. ראשית, לכו למקום הגדול ביותר שבו גדלות ציפורים”.
“העץ הגדול!” קראה אבישג מיד. “בואו, הוא לא רחוק”
שלושתן יצאו מהאוהל והלכו בעקבותיה. בתוך היער האפלולי עמד עץ ענק, ובין ענפיו – קן ציפורים ובתוכו מכתב נוסף.
“איך נגיע לשם?” שאלה נויה.
“נקשור חבל!” הציעה נעה.
הרעיון התקבל, ונויה טיפסה בזהירות ובזריזות יוצאת דופן. כשהגיעה לקן צעקה בהתרגשות:
“יש פה את הספרה שתיים!”
היא לקחה את המכתב וירדה למטה. נעה קראה:
“ברכותיי! הגעתן לחידה השנייה”, קראה נעה.
“”לכו למקום הגבוה ביותר שממנו אפשר לראות הכול.
” “המגדל הישן!” קראה אבישג. “אבא שלי סיפר לי עליו”
שלושתן רצו במורד הגבעה והגיעו למגדל תצפית גבוה ומעט מתפורר. הרוח שרקה סביבן, ועל המדרגה העליונה חיכה מכתב נוסף.
אבישג טיפסה ראשונה, ליבה פועם מהתרגשות. היא הרימה את המכתב וקראה בקול
“יש פה את הספרה חמש!”:
ובהמשך נכתב:
“אלופות! החידה האחרונה: לכו לאמצע היער”
שלושתן נצמדו זו לזו, ופתאום צעקה נויה:
!”יש פה את הספרה שבע”
הן ניסו לחשוב מה משמעות המספרים, ואז התחיל לרדת גשם. לפתע כולן הבינו יחד:
“קרחת היער!”
“איזו שטות שלא הבנו קודם”, אמרה נועה.
הן רצו חזרה לנקודת ההתחלה, עברו בין חיות מוזרות ומשונות, והגיעו לאוהל. תחילה לא מצאו דבר, אז החליטו לחפש בכל פינה. כשחזרו עייפות ומותשות, בשעה 20:30, נכנסו לאוהל – ומצאו תיבה.
היא הייתה נעולה בקוד של שלוש ספרות.
תנסי שתיים”, אמרה אבישג”
.וחמש”, הוסיפה נעה”
ושבע,” חייכה נויה”
קליק! המנעול נפתח.
בתוך התיבה היה מכתב. אבישג קראה בקול:
“כל הכבוד! המתנה המופלאה שהשגתן היא עבודת צוות ושיתוף פעולה. זו המתנה השווה מכולן”.
“הוא צודק, נכון?” שאלה אבישג.
“ברור,” אמרה נעה.
.”בטח,” הוסיפה נויה
ואבישג רק חייכה, בידיעה שחברות אמיתית היא האוצר הגדול מכולם.
