יום רגיל אבל מצחיק
היום בבוקר קמתי מאוד מוקדם, מוקדם מהרגיל, בערך בשעה חמש לפנות בוקר. כשיצאתי לחלון ראיתי את השמש משפשפת את העיניים. הבית היה מאוד חשוך, קמתי בשקט ונטלתי את ידיי.
אף אחד מבני הבית עדיין לא התעורר. צחצחתי שיניים ושטפתי את הפנים. הלכתי להתלבש
ועדין אף אחד לא התעורר. שכבתי על הספה וחיכיתי שמישהו יתעורר וישים לב שכבר הגיע
הבוקר. חשבתי שמוזר שכולם אומרים “בוקר טוב” אבל איך הם יודעים איזה בוקר הולך
להיות!? אבא שלי אומר לי “:בלילה לא מצליחים לישון ובבוקר לא מצליחים להתעורר..” לדעתי, היה עדיף להפוך את הזמנים שבלילה נלמד ובבוקר נישן. חשבתי לעצמי למה אבא מתכוון !
אם כך, איך נוכל לשחק בהפסקות? בכל אופן קמתי מוקדם .הגדולים חושבים לעצמם שאם
קמתי מוקדם סימן שהיום חופש. אימי אומרת: “הילדים תמיד קמים מוקדם בחופש.” האמת שהיא צודקת ! בימי החול אנחנו לא מצליחים לפקוח עיניים ,אבל בשבתות וחופשות אנחנו קמים בזריזות .ומה הסיבה שבגללה קמתי הבוקר מוקדם? היום יש חתונה לבת דודה שלי ואני מאוד אוהבת אותה! בגלל שהאולם רחוק מצפה לנו נסיעה. אמא אומרת שנשתחרר מוקדם ואני לא
יודעת מה יותר מרגש- להשתחרר מוקדם מבית הספר או החתונה .כשתלמידה משתחררת
מוקדם, כולן מסתכלות עליה בקנאה .אחרי שחיכיתי זמן רב, אמא קמה ושמחה לראות אותי מתרגשת. אמא חושבת שקמתי מוקדם והתארגנתי מהר בגלל ההתרגשות .אמא סיפרה לי שהיא מצד אחד שמחה שהתעוררתי מוקדם ומצד שני, היא חושבת שלא יהיה לי כוח בחתונה כי אהיה עייפה. לא הבנתי מה אמא מחליטה ולא הבנתי למה אני צריכה כוח. חשבתי לעצמי”:מה אני
המתופף שצריך לנגן בחוזקה בחתונה? או המלצר שצריך לשפוך רוטב על אנשים? או שאני הצלם שמחכה שהאורחים יגידו “צ’יז??”
עד השעה 13:00 כל החברות כבר ידעו שאני משתחררת. כשחזרתי הביתה האוכל חיכה לי. הוא
היה חם ונראה טעים. חשבתי שחבל שאין לי תיאבון .מרוב התרגשות מסתבר שלא רק חשבתי על
האוכל הטעים אלא גם לחשתי את זה . אח שלי שמע את דבריי והודיע שאם לא אוכל, יבוא
השוטר . הדבר נראה לכם הגיוני ? שוטרים צריכים לטפל בילדים רבים שלא רוצים לאכול? נראה לכם שבבית הסוהר האוכל יותר טוב ?לבסוף אכלתי והלכתי לישון. נכנסתי לחדר והורדתי את כל
התריסים עד שהיה חושך מצרים . שרתי לעצמי את השיר: “פרעה בפיג’מה באמצע הלילה”
שמונה פעמים עד שנרדמתי .כשאבא העיר אותי כעבור שעה ואמר שישנתי כמו תינוקת, העובדה
הזו לא עניינה אותי, כי אחי התינוק מתעורר כל שעתים….אחרי נסיעה ארוכה הגענו לאולם
ופגשנו את כל המשפחה המורחבת. כשהמלצר הביא את האוכל התמודדתי עם הבורקס שהחליט
לשחות חתירה ברוטב .גמרתי את כל האוכל כדי לא לעשות בושות לכולם שיבוא שוטר באמצע
החופה ויראה שלא אכלתי.. הלכתי לרקוד עד שכאבו לי הראש והרגליים .חשבתי איזה כיף
לתזמורת שכל יום מנגנת בחתונה והם יוצאים מוקדם מבית הספר. אמא אמרה שמרוב תלונות
התעייפתי. אמא חיברה שני כסאות ונתנה לי לישון עליהם.
וגיליתי
ידים
נטלתי
,שוב ראיתי את השמש משפשפת את העיניים.
למחרת קמתי מוקדם שנרדמתי בחתונה ..
היא
לאירוע
שהציפייה
לזכור
משמעותי ומשמח וכדאי
לאירוע
לפעמים אנחנו מחכים
מסר:
בעצמה משמחת וכדאי ליהנות ממנה.
