יוסי וניסים
פעם אחת היה איש אחד בשם יוסי.
יוסי היה איש טוב, חסד, עזר להורים, מקשיב.
יום אחד יוסי היה בבית, היה לו מבחן בתורה ושלחו בקבוצה שיש איש בשם ניסים והוא חולה. אם אפשר לבקש אותו או לקרוא תהילים לרפואתו.
יוסי אהב לעשות מצוות אז הוא החליט ללכת לבקר את ניסים החולה וגם לקרוא תהילים.
אבל ״אוי!! יש מבחן בתורה!״ יוסי אמר.
״טוב לא נורא, אני אעזוב את זה ואלך לבקר את ניסים, עדיף לי לקיים את מצוות ביקור חולים״.
ניסים לא היה שמח אבל כל יום ניסה להיות יותר ויותר שמח, עוד יום ועוד יום…
יום אחד יוסי בא ולא ראה את ניסים בבית חולים. ואז ניסים ראה את יוסי מרחוק, הוא קרא לו והם מתחבקים.
וניסים אמר תודה על שיוסי לא ויתר אף פעם! ותמיד בא לשמח אותו בכל פעם.
״בשמחה״ אמר יוסי.
והם הפכו לחברים טובים שמשחקים ביחד כל הזמן.
ניסים הבריא מהבית חולים וחזר לבית הספר, יוסי וניסים שיחקו יחד בהפסקות, בבית, בגינה ובכל מיני מקומות.
ואז הם חזרו מבית הספר ונפגשו בדרך.
ניסים בא ליוסי לבית והם שיחקו במונפול והיה להם כיף מאוד.
ואז האמהות הכירו אחת את השנייה טוב מאוד, לאמא של יוסי קוראים אורלי ולאמא של ניסים קוראים אורה.
ואז גם האבות הכירו טוב מאוד, לאבא של יוסי קוראים אלי ולאבא של ניסים קוראים דניאל.
והם התחילו להיפגש ביחד כל המשפחות ולבוא לימי הולדת זה לזה. יום אחד בחופש יוסי בא לניסים לישון ואחרי זה ניסים החזיר את יוסי לבית שלו.
ויוסי סיפר לאמא שלו שהם עשו מסיבת פיגמות כיפית וקיבלו הפתעות שוות.
יוסי למד משהו טוב.
שהוא גם זכה למצוות ביקור חולים וגם גרם לניסים להיות שמח מאוד.
והכי הכי חשוב- הם הפכו להיות חברים טובים!!
ושההורים מכירים והולכים זה לזה…
