היה ילד בשם נועם.
נועם היה בכיסא גלגלים כיוון שהרגל שלו הייתה שבורה.
נועם רצה לשחק עם החברים כמו בעבר.
הוא ניגש לחבורת הילדים: דוד, נדב ומאיה.
נדב ומאיה התחילו לצחוק וללגלג על נועם אמרו משפטים כמו :”מגיע לו” “לא כיף לשחק איתו”
דוד לא צחק ואז נטש את כל החברים שלו כיד לשחק עם נועם
נועם שמח כל כך וזה עשה לו תחושה טובה.
דוד דיבר עם מאיה ונדב והסביר להם שלא אומרים כאלה דברים שפוגעים בחבר.
נועם לא בחר להיות על כיסא גלגלים -ואנחנו החברים שלו צריכים לעזור לו ולהתחשב בו ולא לצחוק עליו
לאחר מכן כל החברים שיחקו יחדיו המצב שימח את נועם ושיפר את מצבו.
