ריקוד זה החיים

 

ריקוד זה החיים

 

פעם הייתה ילדה ושמה שירה אלפיר, היא היית ה בת 10 וגרה במושב קטן במרכז הארץ.

היא לא ממש אהבה את שם המשפחה שלה, אבל זה לא היה משנה הרי היא לא מחליטה. לפעמים היא

חשבה על זה והייתה עצובה.

מבחינת שירה, הדבר הכי חשוב בחיים היה חוג הריקוד שלה. המורה שלה לריקוד שקראו לה רוני פפס,

הייתה המורה הכי טובה ביקום.

היא הייתה מורה כל כך טובה שהיא רשמה אותן לכנס חשוב שעולה 10,000 ש”ח לכל ילדה. וואו איך

היא הגזימה! אבל זה רק בגלל שהן תמיד מתנהגות יפה בחוג.

שירה התרגשה מאוד לקראת הכנס. הכנס היה אמור להתקיים בעו ד חמישה ימים. שיר ה לא יכלה

לישון בלילות מרוב התרגשות. יום לפני הכנס היה לה יום חופש מבית הספר והיא הלכה לשופינג

ונהנתה עם אמא שלה. כשחזרה הביתה, מרוב התרגשות היא התחילה לרקוד ולקפוץ בסלון, היא עשתה

קפיצה אחת יותר מדי גבוהה ונפלה על הרצפה.

בבית החולים בדקו אותה וגילו שזה שבר. אחד במפרק היד ושבר שני בקרסול. החלום של שירה לרקוד

בכנס הלך והתרחק. כל החיים היא חיכתה להזדמנות הזאת. שירה בכתה. היא שוב לא יכלה לישון

בלילה, והפעם מעצב.

בבוקר התחרות, אחרי לילה מלא בבכי, שירה לא הסכימה ללכת לחזרות הגנרליות. היא לא רצתה לראות

את חברותיה מתאמנות כשהיא לא יכולה לרקוד איתן. אמא שלה ניסתה לשכנע אותה ואמרה לה שהן

ישמחו שהיא תלך לעודד אותן, אבל שירה סרבה. היא הייתה כל כך עצובה וכל כך מאוכזבת. היא רק

רצתה לרקוד.

כמה דקות לפני תחילת ההופעה שירה החליטה שהיא תלך לכנס. היא אומנם לא יכולה לרקוד אבל היא

תהיה שם בשביל החברות שלה, כי רוני פפס לימדה אותן שהכי חשוב זה להיות ביחד. שירה קיוותה

שהיא תצליח להתגבר על האכזבה שלה ובאמת להיות שם בשבילן.

בזמן שישבה באולם וצפתה בהופעות, שירה הבינה שהיא נהנית ואפילו מתרגשת מאוד בשביל חברות

שלה. כשהן עלו על הבמה ורקדו הן היו מדהימות ! בסוף ההופעה שלהן הן הרימו שלט גדול שהיה כתוב

עליו: ” נשמח שכולם יאמרו פרק תהילים לרפואת שירה אלפיר”. שירה ממש התרגשה כשראתה את

זה.

בסיום הכנס הכריזו על הקבוצה של שירה, שמורתם היא רוני פפס כקבוצה המנצחת! הם זכו בפרס

כספי של 2,000,000 שקל, אבל זה לא היה חשוב. כל החברות של שירה מקבוצת הריקוד קפצו עליה

ואמרו לה תודה רבה שבאה לעודד אותן ואיחלו לה רפואה שלמה. ושירה התרגשה מאוד והבינה

שההרגשה הזאת יותר טובה מכל ריקוד ומכל ניצחון.

אחרי כמה שנים, כששירה גדלה היא הייתה בעצמה מורה לריקוד. היא החליטה ללכת בדרכה של רוני

פפס ולהיות מורה שחוץ מריקוד לימדה את הבנות גם על ערכים ועל חברות ועל משפחה.

שירה רקדה לנצח כי ריקוד זה החיים.