המנהלת
אליסף וקחי
היי אני סנדי וזה סיפור שקרה לי לפני 5 שנים.
היו היה בית ספר בטקסס ששמו מלטה, הוא היה בית ספר עירוני שנעלמו בו עשרות מנהלים.
בבוקר שלמחרת משרדי טקסס הודיעו לבית ספרנו שמנהלת חדשה מגיעה לביה”ס מכיוון שמנהלנו גרגורי הלפרין נעלם מסיבה לא ידועה. לפתע כשהיינו בכניסת בית הספר ראינו אישה משונה עם שיער בלונדיני כמעט כמו צבע השיער שלי, בגובה שני מטר עם עיניים כחולות ירוקות משונות. כשנכנסנו המנהלת קיבלה אותנו בחיוך “נחמד” חייכנו חזרה ונכנסנו לבית הספר , חוץ מילדה אחת…
לי המנהלת נראתה חשודה ונכנסתי בלי לומר מילה ובלי חיוך, וכשהיה צלצול המנהלת נכנסה גם והציגה את עצמה כך: “היי שמי הרלין ואני המנהלת החדשה שלכם, אשמח להכיר אתכם מקרוב אני רוצה 4 ילדים שיבואו איתי”. המנהלת בחרה אותי(סנדי), ארי, מיכאלה ואנה ויחד עם המנהלת נכנסנו לחדרה. משהו באווירה בחדר שלה עורר בי חשד. לפתע נזכרתי שקראתי ספר על מפלצות דרגון שיש להן נקודות כחולות על האצבעות ולפתע קלטתי שבפינות החדר יש נוזל אדום. זה עורר בי חשד אבל התעלמתי כדי שלא יגידו שאני מחפשת סיבות להכתים את שמה. יצאנו מחדרה ונכנסנו לכיתה ללמוד. כעבור שעה המנהלת הכריזה ברמקול: “סנדי גשי בבקשה למשרד המנהלת”. ניגשתי בחשש והתיישבתי והמנהלת אמרה : “שתדעי שמהרגע הראשון התחברתי אלייך, קחי סוכריה שימתיק לך את היום”. לקחתי ואמרתי תודה בהיסוס. “את מאוד מתוקה באמת, אל תשכחי לחזור הביתה בזמן, שלא יקרה לך משהו” אמרה המנהלת. ופתאום נזכרתי… על האצבעות של המנהלת היו נקודות כחולות. ישר קפאתי וכשזזתי שוב, זרקתי את הסוכריה לפח וברגע שזרקתי אותה הפח נעלם! ברחתי בלי לומר מילה.
יום אחרי אמרתי להוריי שאני חולה כדי לא ללכת לבית הספר, וכעבור שבועיים החלטתי ללכת לביה”ס מרוב סקרנות לדעת מה קורה שם.
כשהגעתי לבית הספר אמרו לי שהמנהלת סגרה את אולם הספורט. הסתקרנתי ופחדתי אבל הפחד לא ערער אותי, אז הלכתי לאולם הספורט וראיתי מפלצת מחזיקה יד אדם. הייתי מפוחדת ברמה לא צפויה אבל פתאום האולם נהיה ריק ונכנסתי. נדמה לי שהיא נעלמה אבל ראיתי את דלת השירותים נסגרת וראיתי עקבות של דם ועיניים בצנצנת ורגל. פתאום שמעתי קולות ואחרי דקה המנהלת יצאה והבחנתי באצבעות שלה וראיתי שוב את הנקודות הכחולות ושתקתי, המנהלת אמרה: “את יודעת מה קורה כאן?” עניתי לה “לא יודעת” וברחתי לכיתה. קראתי לכולם וישר רצנו לאולם וראינו את האולם נקי. אמרתי לחברה שלי אנה שתלך לבדוק מה קרה בשירותים ואחרי כמה דקות אנה יצאה ואמרה שראתה חלקים של מכונה באסלה ואז עלה לה רעיון. בדרך לשער דן הבריון של הכיתה עוצר אותנו ואומר “מה אתן רוצות מהמנהלת, יה מוזרות” ואז דן תפס לי בשיער משך אותו ואמר “אם אין לכן משהו נכון להגיד אל תגידו” והלך.
למחרת אנה הגיעה עם מכשיר מעקב ושתלה אותו בתיק של המנהלת ובזמן שששתלה לה את המכשיר בטעות נגעה במנהלת והתפוגגה למנהלת היד. הבנות חזרו לכיתה והראו לכולם את המנהלת, ואז הם ראו שהיא שינתה צורה והמכונה שהיא בנתה התחילה לעבוד המורה ראתה וכולם רצו לאולם הספורט ששם הכל התרחש…
התקשרנו למשטרה שתעצור אותה והסברנו להם שממגע אדם היא וכל מי שכמוה מתפוגגים. וכולם קפצו על המפלצות ובאו איתם במגע, והיו ילדים שהלכו לשבור את השער וכל המפלצות נעלמו לתמיד.
