לפני שנים רבות היה מלך שקראו לו עומר.
המלך עומר תמיד כעס.
הוא כעס על השומרים שלו שהפריעו לו לישון בלילה,
והוא כעס גם על אנשי העיירה שלו כי הם כל הזמן ביקשו ממנו בקשות ולא נתנו לו מנוח.
יום אחד המלך החליט שהוא רוצה לעזוב את העיירה.
נמאס לו להיות מלך במקום שכל הזמן מפריעים לו לישון ומבקשים ממנו בקשות ללא הפסקה.
המלך עזב את ארמונו והגיע לעיירה חדשה.
בעיירה החדשה היה לו טוב, לא הפריעו לו לישון ולא ביקשו ממנו בקשות, אך הייתה בעיה אחת- בעיירה היה כבר מלך,
וכיצד אפשר למלוך שני מלכים במקום אחד?
המלך עומר החליט לעשות מעשה- הוא החליט להיות שמח תמיד ולעזור לאחרים בכל מה שהם צריכים
חלף זמן והתושבים בעיירה מאוד אהבו אותו והחליטו להמליך אותו למלך עליהם, אך המלך עומר פתאום נעצב.
הוא נזכר באנשי העיירה הקודמת, שהוא היה המלך שלהם.
הוא נזכר שהוא לא התנהג אליהם יפה ולא עזר להם כשביקשו עזרה.
המלך עומר החליט לחזור לארמונו ולשנות את התנהגותו
תושבי העיירה שמחו מאוד שהמלך שלהם חזר ושמחו עוד יותר שהוא הפך למלך הטוב ביותר שהם יכלו לבקש לעצמם
-הסוף-
