עדי ומפת הסודות
עדי הייתה ילדה בת 10, סקרנית במיוחד. היא אהבה לגלות מקומות חדשים, לחקור, לטפס על עצים, ולשאול שאלות. היא קראה ספרי הרפתקאות כל ערב לפני השינה, וחלמה להיות חוקרת אמיתית, ממש כמו גיבורות הספרים האהובות עליה.
יום אחד, בזמן שעדי סידרה את החדר שלה, היא מצאה קופסה ישנה של סבתה לאה שהלכה לעולמה לפני שנים. בתוך הקופסה היה מכתב צהוב ומקופל, מכתב שהיא אף פעם לא ראתה ולידו מפת אוצר ישנה. עדי הרגישה את ליבה דופק במהירות. המפה הייתה מצוירת ביד, היה מרגש לראות את כתב ידה של סבתא, ועליה סימנים מוזרים: עץ בצורת ברווז, אגם כחול בצורת לב, ואיקס אדום גדול באמצע יער.
למטה נכתב בכתב יד: “למי שאוהב לגלות – מחכה הרפתקה שתזכור לנצח.”
עדי לא חשבה פעמיים. היא ארזה תיק קטן עם מים, פנס, מחברת, חטיף שוקולד, ויצאה לדרך מלווה בכלבה האהוב, נוגה. היא לא שכחה להגיד לאמא שהיא יוצאת להרפתקה.
המפה הובילה אותה לשביל מאחורי הבית, ומשם אל תוך היער. היא זיהתה את העץ בצורת הברווז בדיוק כמו בציור! אחר כך מצאה את האגם בצורת הלב, ושם עצרה לנוח, ולאכול משהו קטן. כעבור שעה של הליכה בין ענפים ושיחים, היא הגיעה לנקודה שבה הופיע האיקס האדום. היא חפרה באדמה עם מקל שמצאה במקום, ולפתע נקישה חלשה… עדי גילתה קופסה מברזל ישנה בתוך האדמה.
היא פתחה את הקופסה, ובתוכה מצאה מכתב נוסף:
“עדי היקרה, אם מצאת את המכתב הזה סימן שאת אמיצה וסקרנית בדיוק כמו סבתא שלך. כל חייך יהיו מלאים גילויים והרפתקאות, אבל תמיד תזכרי: האוצר האמיתי הוא הסקרנות והלב שלך. אוהבת מלא סבתא לאה”
הסוף….
