יוֹם אֶחָד כֶּלֶב וּשְׁמוֹ בִּינְגּוֹ יָשַׁב בַּמְּלוּנָה.
בִּינְגּוֹ אוֹהֵב שֶׁנֹּגַהּ הָאִמָּא מְלַטֶּפֶת אוֹתוֹ. יֵשׁ לוֹ פַּרְוָה לְבָנָה אֲרֻכָּה עִם נְקֻדּוֹת שְׁחוֹרוֹת. גַּם גַּלְיָה הַיַּלְדָּה מְשַׂחֶקֶת אִתּוֹ. הִיא זוֹרֶקֶת לוֹ כַּדּוּר וְהוּא מַחְזִיר לָהּ אוֹתוֹ. זֶה הָיָה יוֹם סְתָיו יָפֶה, עָלִים נָשְׁרוּ מֵהָעֵצִים וְנַחְלִיאֵלִי דִּלֵּג בְּחַלּוֹן הַבַּיִת. פִּתְאוֹם הָיָה רַעַשׁ מַפְחִיד. גַּלְיָה שָׁכְחָה מִבִּינְגּוֹ וְיָשָׁר רָצָה לַמָּמָ”ד.
בִּינְגּוֹ נִבְהַל מְאוֹד. הוּא רָץ בִּמְהִירוּת בְּלִי הַפְסָקָה וְעַד שֶׁהֵבִין אֵיפֹה הוּא נִמְצָא הוּא הָלַךְ לְאִבּוּד. כְּשֶׁהִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ רָאָה יַעַר וּבוֹ עֵצִים גְּבוֹהִים, בֵּינוֹנִיִּים וּנְמוּכִים. הָעוֹנָה הָיְתָה הַסְּתָו וְרִצְפַּת הַיַּעַר הָיְתָה מְכֻסָּה בְּעָלִים. בָּעֶרֶב יָצְאוּ חַיּוֹת מִכָּל פִּינּוֹת הַיַּעַר: נָמֵר, קוֹף, אַרְיֵה, נָחָשׁ וְנֶשֶׁר. בִּינְגּוֹ נִבְהַל מְאוֹד מִכָּל הַחַיּוֹת הַחֲדָשׁוֹת וְהַמּוּזָרוּת הָאֵלֶּה. הוּא הֵבִין שֶׁכְּדֵי לַחְזֹר הַבַּיְתָה הוּא צָרִיךְ לְרַחְרֵחַ אֶת הַדֶּרֶךְ בָּהּ הִגִּיעַ וּבַסּוֹף יִמְצָא אֶת הַבַּיִת.
בִּינְגּוֹ רִחְרֵחַ וְרִחְרֵחַ וּמָצָא מְעַט מֵהָרֵיחַ שֶׁלּוֹ. הַחַיּוֹת עָקְבוּ אַחֲרָיו, וְהוּא לֹא שָׂם לֵב שֶׁהֵן עוֹקְבוֹת אַחֲרָיו. וְאָז פִּתְאוֹם הוּא שָׁמַע עָנָף נִשְׁבָּר. הוּא הִסְתּוֹבֵב לְאָחוֹר וְרָאָה אֶת הָאַרְיֵה מוֹבִיל אֶת כָּל חַיּוֹת הַיַּעַר אַחֲרָיו. הָאַרְיֵה רָצָה לִטְרֹף אֶת בִּינְגּוֹ, אֲבָל בִּינְגּוֹ הָיָה יוֹתֵר מָהִיר וְהִצְלִיחַ לִבְרֹחַ. הוּא הִגִּיעַ לְאֶמְצַע הַשְּׁבִיל שֶׁמּוֹבִיל הַבַּיְתָה. הוּא הִכִּיר אֶת הַשְּׁבִיל, הוּא כִּמְעַט כָּל יוֹם מְטַיֵּל שָׁם וְיוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה. הַחַיּוֹת לֹא תָּפְסוּ אֶת בִּינְגּוֹ וְהָלְכוּ חֲזָרָה לַיַּעַר.
בֵּינְתַיִם, בַּבַּיִת, נֹגַהּ הָאִמָּא, מָרְדְּכַי הָאַבָּא, גַּלְיָה, גָּדִי וַאֲרִיאֵל הַתִּינֹוקֶת דָּאֲגוּ מְאוֹד כִּי הֵם לֹא הִצְלִיחוּ לִמְצֹא אֶת בִּינְגּוֹ. הֵם חִפְּשׂוּ אוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם: בַּבַּיִת, בֶּחָצֵר, וּבְאֵזוֹר הַבַּיִת אַךְ לֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ. מָרְדְּכַי אָמַר: “צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ בָּרְחוֹב וּבַגַּן הַשַּׁעֲשׁוּעִים הַקָּרוֹב”. נֹגַהּ אָמְרָה: “רַעְיוֹן מְצֻיָּן” וְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יָצְאוּ לְחַפֵּשׂ. נֹגַהּ, גַּלְיָה וַאֲרִיאֵל יָצְאוּ לְחַפֵּשׂ בְּגַן הַשַּׁעֲשׁוּעִים. מָרְדְּכַי וְגָדִי חִפְּשׂוּ בִּרְחוֹבוֹת. הֵם לֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ וְחָזְרוּ לַבַּיִת. גַּלְיָה הָיְתָה עֲצוּבָה, הִיא הִתְגַּעְגְּעָה לְבִּינְגּוֹ. כְּבָר יָרַד הָעֶרֶב וּבִּינְגּוֹ לֹא שָׁב. כֻּלָּם הָלְכוּ לִישֹׁן עֲצוּבִים.
בַּלַּיְלָה בִּינְגּוֹ הָיָה עָיֵף, הוּא חִפֵּשׂ מָקוֹם לִישֹׁן בּוֹ. הוּא מָצָא גֶּזַע עֵץ חָלוּל וְנִשְׁכַּב לִישֹׁן. הוּא חָלַם שֶׁהוּא חוֹזֵר הַבַּיְתָה בְּלִי בְּעָיוֹת.
לְמָחֳרָת בִּינְגּוֹ הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ הַבַּיְתָה. כְּשֶׁהִגִּיעַ לָרְחוֹב שֶׁל הַבַּיִת שֶׁלּוֹ הוּא רָאָה אֶת הַמְּכוֹנִית שֶׁל מָרְדְּכַי וְשָׂמַח כִּי הוּא מַמָּשׁ קָרוֹב לַבַּיִת. הוּא רָאָה שֶׁמָּרְדְּכַי נִכְנַס עִם אֲרִיאֵל, גַּלְיָה וְגָדִי לַמְּכוֹנִית וְנָבַח “הַב הַב הַב”. אֲבָל הֵם כְּבָר הָיוּ בְּתוֹךְ הַמְּכוֹנִית וְלֹא שָׁמְעוּ אוֹתוֹ. הַמְּכוֹנִית נָסְעָה.
וְאָז הוּא נִסָּה לִשְׂרֹט אֶת הַדֶּלֶת כְּדֵי שֶׁנֹּגַהּ תִּשְׁמַע אוֹתוֹ. נֹגַהּ הָיְתָה בַּמִּטְבָּח וְשָׁמְעָה קוֹל מוּזָר. הִיא חָשְׁבָה שֶׁצָּרִיךְ לְנַסּוֹת לִרְאוֹת מָה גּוֹרֵם לְרַעַשׁ. הִיא שָׁמְעָה שֶׁהָרַעַשׁ מַגִּיעַ מִדֶּלֶת הַכְּנִיסָה. הִיא פָּתְחָה הַדֶּלֶת וְרָאֲתָה אֶת בִּינְגּוֹ. נֹגַהּ שְׂמֵחָה מְאוֹד, הִיא לִטְּפָה אוֹתוֹ וְנָתְנָה לוֹ אֹכֶל. אַחֲרֵי כַּמָּה דַּקּוֹת מָרְדְּכַי חָזַר וְנִכְנַס הַבַּיְתָה וְרָאָה אֶת בִּינְגּוֹ. גַּם הוּא שָׂמַח וְהָיָה מְאֻשָּׁר וְשָׁאַל: ” אֵיפֹה מָצָאתָ אוֹתוֹ?”. נֹגַהּ עָנְתָה: “הוּא פָּשׁוּט הוֹפִיעַ בַּדֶּלֶת”.
כְּשֶׁהַיְּלָדִים חָזְרוּ מִבֵּית סֵפֶר וּמֵהַמָּעוֹן מָרְדְּכַי אָמַר לָהֶם: “יֵשׁ לָנוּ הַפְתָּעָה בִּשְׁבִילְכֶם”. נֹגַהּ הֵבִיאָה אֶת בִּינְגּוֹ וְכֻלָּם שָׂמְחוּ מְאוֹד, לִטְּפוּ וְחִבְּקוּ אוֹתוֹ.
מֵאָז בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּשׁ אַזְעָקָה הֵם לוֹקְחִים אֶת בִּינְגּוֹ אִתָּם לַמָּמָ”ד וּמַרְגִּיעִים אוֹתוֹ.
