להיות גיבור!
ביום שישי אחר הצהריים, כשהשמש כבר התחילה לשקוע, רן ישב עם אביו על הספה בסלון. הם שוחחו וצחקו. לאחר מכן אחרי שהתחילה סעודת השבת דפיקות נשמעו בדלת, רווית, אחותו של רן ניגשה לפתוח את הדלת ובדלת ניצב חייל ואמר להוריו של רן:״ מאיר, צריכים אותך בדכיפות באזור עזה, יש לנו חצי שעה תתארגן בזריזות ותבוא״. כשרן ראה את אביו נפרד מהם במדי החייל שלו נעצבו פניו, לפני שנפרדו לחש אבא באוזנו של רן:״אתה גיבור״. רן זכר את צמד המילים האלה ושמר אותן לעצמו. פתאום רן חשב:״אם אבא שלי חייל זה אומר שהוא גיבור…, וגם אני רוצה להיות גיבור!.״ אחרי המחשבה הזאת התאושש רן והחליט ללכת לשאול את אימו, ״אמא אני גם רוצה להיות גיבור, אני גם רוצה לעזור לחיילים.״ אימו חשבה רגע ואמרה:״אתה יודע מה הכי יעזור?, הכי יעזור מצדך זה לקרוא תהילים, תפילה של תינוקות של בית רבן הן עולות ישר לשמיים. אני מציאה שתקיים חבורה שתגיד כל יום כמה פרקי תהילים.״ רן שמח וחשב על מה שאימו אמרה לו. לאחר זמן מחשבה החליט שהוא מקשיב לאימו ועושה זאת.הוא קרא לחבורה שלו ״חבורת התהילים״, הם באמת התמידו והקפידו תמיד לקרוא תהילים. רן כבר סיפר לאבא שלו על חבורת התהילים. כשחזר אבא של רן הביתה לביקור סיפר סיפור שהקסים את רן:״אני כל כך גאה בך רן, בזכותך ניצלנו מפגז, הערבים זרקו עלינו פגז וכולנו נבהלנו ולא ידענו מה לעשות, כולנו התפללנו לה׳ שיציל אותנו ובאמת הפצצה לא התפוצצה, היא לא עבדה וזה היה בזכותכם, כל הכבוד!!.״
רן לא ידע מה להגיד אבל הוא היה מאושר וידע שהגשים את חלומו, להיות גיבור!
הסוף
שם הסופרת: חן אסתר ראובן
