איך הפכתי לנסיכה
פעם אחת בעיירה מרוחקת חיו משפחה קטנה בשם משפחת זיו. משפחת זיו הייתה ענייה מאוד, אמא שלהם הייתה תפרנית- היא הייתה תופרת שמלות, חציאות ועוד.
מהעבודה הזאת הייתה מרוויחה כסף לאוכל ומים למשפחה.
האבא עבד בסנדלרות והרוויח כמעט אותו סכום כסף. במשפחה הם היו שני אחים ותינוקת בת שנה וחצי.
לאחות הבחורה קראו רז, לאח השני קראו רון ולתינוקת קראו רולי. רז הייתה בת 7, רון היה בן 5 ורולי הייתה בת שנה. למזלם היה בית ספר ממול ביתם ששמו ‘צמחי הלמידה’. כל הזמן שרז הייתה נכנסת לבית הספר כולם היו צוחקים עליה על איך החולצה שלה נראית וזה שהיא בלי סמל בית ספר. אף אחד לא ידע שהיא ענייה מאוד ואין לה כסף לקנות חולצת בית הספר. כשחזרה הביתה אל אמא ואבא אמרה להם שהמורה ביקשה לבוא עם סמל וההורים הסתכלו עליה במבט עצוב ואמרו לה שהם אינם יכולים לקנות לה חולצה כזאת. אמא לחשה לה “הרי את יודעת” ורז אמרה אני יודעת, אבל מחר שוב המורה תגיד את אותו הדבר. אמא אמרה “טוב יפה שלי נעבוד מחר קשה ממש בשביל החולצה”. רז שמחה ממש וגם היה נראה שגם אבא ואמא שמחו בשבילה.
כשרז חזרה הביתה חיכתה לה הפתעה שווה במיוחד, החולצה עם סמל בית הספר שלה! היא שמחה ממש ונתנה חיבוק ענק לאמא ואבא.
יום למחרת הלכה רז מאושרת עם חיוך רחב על פניה.
כשהגיעה לבית הספר רז ראתה ילדה נופלת על הרצפה ואף אחד לא בא לעזור לה. רז מיד קלטה ורצה לעזור לה. רז נתנה לה יד וישבה לידה עד שנרגעה. רז שאלה את הילדה איך קוראים לה והיא ענתה שיש לה שם מיוחד כי היא מגיעה ממקום מיוחד. הילדה אמרה לרז תודה והזמינה את רז אליה הביתה יחד עם כל משפחתה. רז חזרה הביתה מאושרת כל כך וסיפרה להורים את הבשורה המרגשת. רז ומשפחתה לבשו את הבגדים הכי יפים שהיו להם ונסעו לביתה של הילדה. רז וההורים שלה לפתע ראו שזה לא בית אלא ארמון ענק והיו בשוק. כולם נכנסו פנימה, אכלו ושתו ולאחר מכן הכריז המלך “לחיים” וכולם אחריו חזרו ואמרו “לחיים” והייתה אווירה שמחה וחברית.
אחרי שנתיים של חברות טובה של רז והילדה שגילינו שקוראים לה רייטי, הכריז המלך שהם נוסעים לארץ רחוקה והציע להם לגור בארמון המפואר. אבא של רז שמח ואמר “וודאי למה לא” וכולם שמחו מאוד ומהסידור החדש.
רייטי בחרה להישאר עם רז ומשפחתה כי הרגישה משמעותית מאז שפגשה אותה. ההורים של רייטי נפרדו ממנה בחיוך ובחיבוק והפליגו לשלום.
בארמון היה הרבה מאוד כסף שהשאירו המלך והמלכה ומאז
אותו יום הם חיו באשר ועושר ומאז כלום לא היה חסר לרז שהפכה בעצמה לנסיכה.
