המסע אל לב האדמה

 

 

המסע אל לב האדמה.

 

פעם אחת לפני הרבה שנים היו שתי אחיות יתומות .

הן התגוררו באי בודד שכולו מוקף באוקינוסים .היה לשתיהן חלום משותף להיות מתחת לקרקע .בלילות הן חלמו וכל הזמן הן האמינו שביום מן הימים הוא יתגשם.יום אחד שתי האחיות עינת ורוני מצאו על עץ דקל אחד קוף קטן חמוד ומסכן .עינת מיד רצה והביאה לו מים ורוני הרימה אותו עד לאוהל שהן בנו לבד. אחרי שבוע  הקוף התעורר לפנות בוקר והלך לבור עמוק שבתוכו היה גיליון קלף מיושן שעליו כתוב סיפור ומעטפה שבתוכה מכתב ומפה.

הקוף הוציא את הכל והניח אותם באוהל והלך לו.

בערב כשעינת ורוני הכינו ארוחת ערב הן גילו את כל מה שהקוף הוציא, הוציאו מהמעטפה והתחילו לקרוא:

 

“פעם אחת בארץ רחוקה חי איש חכם שקוראים לו שלמה,הוא חלם להיות בשמים הוא התחיל לפתח ספינה מעופפת .כעבור שנה הספינה המעופפת היתה מוכנה והוא ערך טיסת ניסיון  היא היתה טיסה יפה ונעימה.סוף הסיפור.

 

אחר כך הן פתחו את המעטפה קראו את המכתב וראו את המפה : 

 

 ” לעינת ורוני היקרות שמעתי על החלום שלכן. אני חושבת שהוא מקורי ואני מאוד אשמח  לעזור לכן להגשים אותו כמו ששלמה הגשים את חלומו לכו בעקבות המפה שמונחת  בתוך המעטפה ההתחלה מתחת לעץ דקל,אני אחכה לכן בסוף המסלול בהצלחה! “

 

שתי האחיות הבינו שזה הזמן להגשים את חלומם הן ארזו להן תיק קטן ובו מים קצת אוכל פנס ושני דברים יקרים ,שרשרת עם תילון זהב של סבתא שלהן ומצפן ישן של אבא שלהן .

עינת ורוני הלכו לישון מוקדם לקראת היום הבא.

למוחרת, הבנות התחילו לחפש את כל עצי הדקל שבמפה ורמז. אחרי שהן מצאו את שלושת עצי הדקל רוני קראה לעינת והצביעה על פינת המפה היה מצויר שם קוף קטן , “זה רמז” עינת  קראה “נכון” אישרה רוני. הן מיד התחילו לחפש את העץ עם הקוף. תוך כמה דקות שתי האחיות מצאו את העץ הנכון שתיהן הבינו שמצאו את המקום הנכון וזה הרגע להגשים את חלומם. שתיהן ניכנסו לתוך מנהרה שהיתה מתחת לעץ דקל. רוני ועינת הלכו כמה דקות ארוכות אט אט המנהרה התרחבה והן מצאו את עצמם בתחילת מבוך עם פרחים בכל הצבעים ,ויהלומי זהב וקירות מבריקים. שתי הבנות הריחו את ריחם של הפרחים הנפלאים והביטו בכל היהלומים המנצנצים ופשוט טיילו בין כל אלה. פיתאום עינת שמה לב  שהן הלכו לאיבוד,  היא אמרה לעינת והיא הוציאה מהתיק את המצפן לראות לאן הן יכולות ללכת ,ברגע שעינת הוציאה את המצפן מהתיק הוא יתעופף והוציא קרן אור מנצנצת שכיוונה אותם במשך כל המבוך. לאחר חצי שעה הן היגיעו לסוף המבוך וקיבלו אות הצטיינות נוצץ בצבע כחול כמו הים.

הן לקחו את האות הצטיינות והמשכו בדרך. לאחר כמה דקות הן ראו צללית כהה על ריצפת  המערה .

לרוע המזל זו לא היתה צללית אחת אלא שתי צלליות כהות מפחידות. “רוני” עינת קראה “הצללים האלה בצורת עכבישים” ” לא סתם עכבישים עכבשי ענק” ,תיקנה אחותה. לפתע הגיח מין הצללים עכביש ענק בגודל של אריה  ואחריו עוד אחד שנראה בדיוק כמוהו רק עם ראש גדול יותר ותוקפני יותר. רוני ועינת רעעדו מרוב פחד, העכביש המפחיד התחיל לכתוב בקורי  עכביש את המילים הבאות:

 

אתן רוצות לעבור

 

הן עמדו בשקט דקה ארוכה ולפתע התעופף מן התיק התליון וניפתח. יצאו מימינו אלפי קורי עכביש שהרכיבו מילה.

כןשני העכבישים החלו לייצר חוט עבה מאוד. האחיות עמדו רועדות מפחד וניסו לצעוד אחורה ולברוח אבל הקיר מאחוריהן חסם אותן. כשסיימו שני העכבישים החוט היה ארוך מאוד. העכביש הפחות מפחיד  לחץ על כפתור והזמין את האחיות להתקרב. הוא הראה להן מה לעשות ולאחר מכן שתי האחות עשו כפי שהעכביש הסביר.

העכביש המפחיד שלשל את החוט למטה ושתי האחיות מצאו את עצמן מול קיר שקירותיו מכוסים שאלות וחידות. אותן צריך לפתור ולכל חידה היה מונח עיפרון כדי לפתור את החידה. רוני רוני נגשה לחידה ובה היה כתוב: ” כמה זה אחד ועוד אחד?” רוני כתבה את זה כתרגיל- 1+1 היא חשבה וחשבה והבינה שצריך לשים את ה= קו אחד למעלה וקו אחד למטה.

 

 

 

לפתע נפתח לה החידה ובתוך היה שקל. היא שמה את השקל בכיס, והמשיכה לחידה הבאה ביניים עינת פתרה את השאלה שלה נכון, ועברה לשאלה הבאה: “למה נכנסים דרך חור אחד, יוצאם מ3 חורים, ועדין נשארים בפנים? עינת חשבת וחשבה ובסוף הגיעה למסקנה שזו חולצה. ככה הן עברו משאלה לחידה ומחידה לשאלה עד שכל אחת פתרה 10 שאלות ולבסוף הגיעו אל השאלה האחרונה:

“מה הכי עזר לכן לעבור את המסלול?”

רוני אמרה “אני אפתור את החידה הזאת. “לא” עינת התנגדה, “זה לא הוגן!” “זאת החידה הכי קשה שהיתה לנו עד עכשיו!”  טענה רוני ואז נזכרה עינת ואמרה “התשובה היא “שיתוף פעולה! זאת החידה הכי קשה כי בה לא שיתפנו פעולה.” הן כתבו את התשובה ” שיתוף פעולה “והחידה התגלתה והביאה להן את המטבע האחרון.

הן הלכו במסדרון ארוך עד שהגיעו אל קיר עם מדף שעליו יש קופה זוהרת. עינת ורוני הוציאו את המטבעות מהכיסים וכל אחש שמה את מטבעותי בקופה. לאחר מכן נפתח הקיר והן מצאו את עצמן בחדר קטן ויפה, עם עץ מיוחד שמוציא איזה פרי שבא לך ומולן ישבה אישה יפה מאוד עם שיער מסורק ויפה. לידה ישב הקוף הקטן והחמוד שהן מצאו על האי.

“מי את?” שאלה עינת. ” אני אמא שלכן. שבו ואספר לכן את סיפור חיי:

אני,ואבא שלכן

 התחתנו אבל מישהי אחת נכנסה למשפחה בלי לשאול, האם החורגת גרשה אותי ואני ישר באתי לכאן. אביכן היה מתגנב בלילות אלי בלי שישימו לב. לאחר שנה האם החורגת נפטרה והאב השליך את עצמותיה לים הוא טיפל בכן ודאג שיהיה מסודר ורגוע. לאחר מכן אביכן חלה במחלה קשה ולבסוף מת.

לא רציתי להבהיל אתכן כי לא ידעתי על קיומי. כשעזבתי  הייתן קטנות מאוד. שמעתי את כל מה שאתן אומרות ובסוף הבאתי אתכן אלי כדי לראות אתכן ולהיות אתכן כל אני יכולה. בואו תאכלו פירות, זהו יום הולדתכן היום. ובנתיים אני אכין כוס תה.

הן אכלו פירות ושתו כוס תה. ואמא שלהן שאלה “איזה חלק היה הכי קל במסלול?” “החידות” אמרו רוני ועינת, “איכשהו זכרנו את הכל בעל פה. “נכון מאוד. לחשתי לכן את כל התשובות

 לפני שעזבתי” הן ישבו, דיברו, צחקו, והרגישו מה זה אמא אמיתית…