הילד והזאב / אריאל מזרחי, ב’ – 2
פעם הייתה משפחה שגרה ביער היה להם בית מעץ והם היו עניים מאוד, היה להם ילד אחד.
יום אחד, ההורים של הילד הלכו לאסוף אוכל והשאירו אותו לבד בבית. הילד השתעמם נורא והחליט הילד ללכת לבד לטייל ביער.
הוא הלך עד שהגיע לקצה היער, הילד לא ידע איפה הוא והוא התחיל לבכות ולבכות…
הוא בכה עד ששמע רעש מוזר, לא מוכר. הוא הסתובב וראה זאב גדול!
הזאב נהם עליו. הילד לא הצליח לנשום. הוא צרח והתחנן לה’ שאמא ואבא שלו יבואו!
פתאום…
הוא הרגיש שמשהו מלקק אותו, הוא הסתובב וראה שזה הזאב מלקק לו את היד.
הילד נדהם, הוא הסתכל על הזאב וחייך חיוך קטן. הזאב התכרבל בין הרגליים שלו ועל פני הילד עלה חיוך רחב.
לפתע הוא שמע צעדים מתקרבים, הוא הסתכל והנה – ההורים שלו מגיעים אליו.
הוא רץ וחיבק אותם חזק מאוד.
ואז הם שמו לב שיש מאחורי הבן שלהם זאב גדול, הם פחדו וניסו להרחיק את הילד שלהם מהזאב.
הילד עצר אותם, הרגיע אותם וסיפר להם שהם חברים ושהזאב עזר לו להתגבר על הפחד.
הוא רץ אל הזאב, נתן לו חיבוק גדול ואמר לו תודה.
הזאב ליקק אותו בשמחה וכך הם נהיו לחברים עד עצם היום הזה.
הסוף!
