החלום של דניאל

החלום של דניאל/ כתב אורי יעקב עזרא.

דניאל היה ילד בן 7 שאהב מאוד כדורגל.

הוא לא רק אהב הוא גם חלם להיות שחקן כדורגל אמיתי,

כזה שמבקיע שערים ומרגש את הקהל.

דניאל היה ילד מלא ומעט שמנמן.

בכל יום שנגמר בית הספר , דניאל לקח את הכדור וירד למגרש ליד הבית.

הוא אהב לבעוט לשער ,לרוץ אחרי כדור ולדמיין שהוא משחק באצטדיון מול קהל ענק.

אבל לפעמיים היה לו קשה.

הוא התעייף מהר יותר מכל הילדים, ולא תמיד הצליח לרוץ הכי מהר.

לעיתים הילדים צחקו ואמרו לו ” אתה לא מתאים לכדורגל”.

המילים האלו פגעו בדניאל אבל הוא לא ויתר,

ערב אחד דניאל אמר לאבא שלו

“אני שמן..אולי אני באמת לא יכול להיות שחקן כדורגל”

אבא חיבק אותו חזק ואמר לו

“לשחק כדורגל צריך עם הלב לא עם המשקל

מי שמתאמץ ומאמין בעצמו מצליח”

בלילה שהלך לישון דניאל חלם חלום

שהוא עומד על מגרש ושחקן כדורגל מפורסם מתקרב אליו

ומחבק אותו ואומר לו “אל תוותר”.

כשהתעורר דניאל בבוקר הוא הרגיש אומץ חדש,

והתחיל כל יום להתאמן קצת יותר

לרוץ יותר , לבעוט , ולשחק גם כשקשה.

לאט לאט הוא התחזק , הרגיש טוב יותר ובעיקר היה שמח ומרוצה יותר.

יום אחד התקיים משחק חשוב מאוד בבית הספר,

כיתה ב2 , הכיתה שלו הייתה צריכה לנצח את כיתה ב1

הקבוצות היו צמודות, והמתח היה גדול,

בדקה האחרונה הכדור הגיע לרגליו של דניאל , הוא נשם עמוק

ובעט חזק ובכל הכוח והכדור נכנס לשער!!

כולם מחאו לו כפיים, והחברים רצו אליו בשמחה

דניאל חייך חיוך גדול והבין שאפשר להגשים חלומות גם אם הדרך לא תמיד קלה

מאז הוא האמין , שמי שלא מוותר מנצח!