פעם היו שלושה ילדות שתכננו לצאת לטיול. וקראו להן ירדן, טליה ,ואודליה. ממש בלי לצאת לטיול
טליה. אבל בלי ההורים זה מעצבן איתם אמרה אודליה. וירדן הסכימה איתה. ואז הוסיפה אבל איך ההורים לא ישימו לב שנצא? יש לי רעיון אדיר אמרה טליה. מה הרעיון? שאלה אודליה. ואז מה ואז פתאום אמרה ירדן יש לי רעיון נשים הרבה זבל בפח ואמא שלי תרד לזרוק תזבל. ואז מה אם היא תשים לב שאנחנו לא פה אמרה טליה. תני לי לסיים אמרה ירדן. נשאיר לה פתק אנחנו אצל אודליה. רעיון מצוין אמרו אודליה וטליה. פעם היו שלושה ילדות. אתם יודעות ממש שתכננו לצאת לטיול. וקראו להם .ירדן ,טליה ,ואודליה בלי לצאת לטיול אמרה ולאן נלך? שאלה ירדן אולי נלך לעמק הצבאים אמרה אודליה. שמעתי שיש שם צבי ידידותי אמרה טליה. אתן יכולות בשני בצהרים שאלה טליה. יאלה קבענו אני חיבת ללכת אמרה אודליה. יום שני התקרב. כעבור יומיים שתי הבנות טליה ואודליה באו לירדן. בא נתחיל בתוכנית אמרה ירדן. מאיפה ההיה לנו כל כך הרבה זבל שאלה טליה. יש לי רעיון יש לך מחברות שאת לא צריכה שאלה אודליה. כן ברור שיש לי מחברות שאני לא צריכה אמרה ירדן. אז בא ניקרע את הדפים ונזרוק אותם לפח אמרה אודליה. סבבה אמרו טליה וירדן. הן התחילו לקרוע כל החדר התמלא ברעשים. לבסוף הסתימה המלאכה. הפח היה מלא. אז הם אמרו לאמא של ירדן שהפח מלא. ואם זה בסדר שהיא תוריד את הזבל. אני הולכת להוריד את הזבל. תסתדרו בלעדי נכון אמרה אמא של ירדן. בטח אמרה ירדן. באו נכין מהר פתק עד שהיא תחזור אמרה אודליה. הפתק הוכן ועל הפתק כתוב: הלכנו אל אודליה נחזור אחר כך. התיקים הוכנו מראש. והן יצאו. שהן הגיעו. הן חיפשו תצבי המבוקש. אבל הן מצאו במקום הרבה צבאים אחרים יפים. כעבור שעה של חיפושים וייאוש . הן מצאו המבוקש היה חיוך על פניו. והן אמרו בא נלך אחריו. הצבי רץ מהר מאוד. והן לא הצליחו לתפוס אותו. והן התחילו לחפש אותו שוב פעם. כעבור חצי שעה הן מצאו את הצבי ליד מערה מוזרה. הייתה דלת במערה מה שאין ברוב המערות. הצבי סימן להן לפתוח את הדלת. הדלת הייתה ישנה. הן פחדו לפתוח את הדלת. בסוף ירדן אזרה אומץ ופתחה. אבל היא לא הצליחה הדלת הייתה נעולה. הצבי כיון אותן לעבר אבן מסוימת. האבן נבקעה לשתים והצבי צעק אימא’לה. ושלושת הבנות הסתכלו אחת על השנייה במבט מוזר כדי להבין אם הן הוזות. לבסוף הן הבינו שהצבי באמת דיבר. וגם הבינו למה הוא ידידותי.
