פעם היתה מטריה והמטריה הזו היה יפה בכל מיני צבעים. ובחורף אחד שאבא יצא מביתו לרכוש מטריה עבור ילדיו בחנות מטריות.
אב התלבט בין המטריות. אבא הבחין במטרה צבעונית ויפה. אבא חשב אני אקנה את המטריה ואקח אותה. וכך היה. אבא קנה את המטריה והוא אמר לעצמו אני אקנה שני מטריות אחת לעצמי, ואחד לילדי.
אבא אמר למוכר חכה אני הולך להביא עוד מטריה. מטריה מיוחדת צבעונית, שאותה אתן במתנה עבור ילדי האהובים.
אבא התהלך בחנות ולקח את המטריה הצבעונית והססגונית והגיע למוכר לשלם עבור המטריות שרוצה לקנות.
פתאום התחיל לרדת גשם זלעפות גשם חזק מאוד. אבא פתח את המטריה ואז אבא שמע משהו ולא הבין מאיפה הרעש, והדיבור ממנו מדברים אליו.
אבא סגר את המטריה ולא שמע רעשים אבא שוב פתח את המטריה ושוב רחש קול מדבר אליו הי… פס…. הי פססס….
מי זה? מאיפה הקול הזה?? מי מדבר אלי?? שאל אבא??
אני אני אומרת המטיה.
והתחיל דו שיח בין המטריה לאבא. המטריה כ”כ הודתה לאבא שחשב עבור ילדיו ורכש להם את המטריה שכל ילד היה רוצה לפתוח אותה בעונת החורף.
המטריה המשיכה בדבריה: “איזה אבא מיוחד אתה.” וואוו!!
כל הכבוד שקנית מטריה לכבוד ילדיך. איזו מטריה מיוחדת צבעונית ויפה.
אבא התרגש ממילות השמחה שפירגנה לו המטריה.
אבא המשיך בדרכו לכיוון ביתו. וסגר את המטריה פתח את הדלת ביתו ולפתע, חושך מוחלט בבית.
והוא מתחיל לקרוא בשמות לילדיו..
“משה”? יצחק? איפה אתם??
יעקב??ואיפה רחלי ? רחלי התינוקת? אין קול ואיו עונה. דממה בבית.
ואז משה התחיל לצחקק ואבא שמע את הציחקוק ולא הבין מהיכן מגיע הצחוק אבא התקרב לספה והצחקוקים התחזקו.
אב ראה רגל מציצה מתחת לספה והתסכל מאוחרי הספה וראה את משה…
ואמר לו… הו… הנה אתם!!! מצאתי אתכם!! מצאתי אותך משה!! אתם התחבאתם לי..
אבא ביקש ממשה שיעזור לו לחפש את יתר אחיו ואת התינוקת רחלי. אבא גם שיתפה פעולה עם הילדים.
משה עשב כדבר אביו ומצאו יחד את הילדים שהתחבאו.
בא פתח את השקית והראה לילדים שלו את המתנה המיוחדת שקנה להם. אבא הוציא את המטריה הגדולה החזקה היפה והססגונית. הילדים שמחו נורא ואמרו לאבא … אבא תודה ענקית כולם חיבקו את אבא חיבוק חזק חזק ואמרו לו אבא אתה הכי טוב בעולם אנחנו אוהבים אותך המטריה ממש מיוחדת ויפה חזקה ושומרת מפני הגשם החזק. אמא גם התרגשה ופרגנה לאבא על המטריה היפה שרכש.
הם חיו באושר ושמחה עד עצם היום הזה.
