בס״ד
סבתא שלי הלביאה
כולם מספרים על האבא הגיבור שלהם שנלחם במלחמה, אני החלטתי לספר על הסבתא הגיבורה שלי שנלחמת על החיים שלה.
סבתא שלי היא הסבתא הכי ספורטיבית, כל בוקר היא מתעוררת, אוכלת משהו מזין ויוצאת להליכה. סבתא משתתפת בתחרויות טניס מגיל צעיר, וזכתה בהרבה מדליות וגביעים. היא לימדה אותנו תמיד לשמוח, לנוע, לשמור על הבריאות ועל האופטימיות.
לי ולסבתא יש קשר מיוחד אחת עם השנייה. היא ממש כמו אמא שנייה שלי ואני אוהבת אותה מאוד. אנחנו מתארחים אצלה כמעט כל יום שישי וארוחות חג. היא בשלנית מצויינת, כל תבשיל שהיא מכינה יוצא טעים ומלא באהבה. סבתא אוספת אותי ואת אחיותיי מבית הספר לעיתים קרובות ומפנקת אותנו בשעות אחר הצהריים. במהלך המלחמה סבתא התנדבה במחסן ציוד לחיילים, אהבתי להתנדב איתה ולעזור לה לסדר את הציוד לחיילים. סבתא שלי היא לא סבתא רגילה, היא קלילה, שובבה וכיף לדבר איתה. יש לי ולה הרבה במשותף, שתינו חייכניות, אוהבות לקום מוקדם בבוקר ולהספיק כמה שיותר תכניות במהלך היום. לא תאמינו, היא אפילו גמישה כמוני ושתינו יודעות לעשות שפגאט וגלגלונים. אני מתאמנת בנבחרת התעמלות קרקע שלוש פעמים בשבוע, ואני הכי אוהבת שסבתא אוספת אותי בסוף האימון ושואלת על התרגילים החדשים שהצלחתי, ואני שומעת בקולה שהיא הכי גאה בי בעולם.
בערב חג סוכות, לפני כשלושה חודשים היתה לסבתא שלי מפרצת במוח. בהתחלה לא הבנתי איך יתכן שסבתא שלי הבריאה והחזקה מרגישה לא טוב ומאושפזת בבית חולים?! איך יכול להיות שסבתא יצאה להליכה ונפלה על ראשה? אחותי הקטנה שאלה מה זו המפלצת שיש לסבתא במוח? נבהלתי נורא ולא הבנתי את משמעות המילה מפרצת. אמא שלי, שהיא אחות במקצועה הסבירה לכולנו שזו לא מפלצת אלא מפרצת, שהדם בגופנו זורם בצינורות וצינור אחד של סבתא התפוצץ. אמא אמרה לנו שסבתא חזקה והיא תהיה בסדר, רק צריך קצת זמן וסבלנות.
סבתא שלי הלביאה היתה כשלושה חודשים בטיפול נמרץ, הרופאים והאחיות המסורים טיפלו בה במקצועיות רבה וכולנו התפללנו לרפואתה כל יום. אני ואחיותיי מתגעגעות אליה מאוד, רק למבוגרים מותר לבקר אותה, הם מספרים לנו שהיא מתחזקת כל יום ושהיא לוחמת. אצלנו במשפחה אוהבים גם לנצח, ברור לי שסבתא שלי תנצח את המפרצת ותחזור אלינו הביתה.
בתחילת המסע שלנו עם סבתא בבית החולים, ספרנו ימים, אחר כך התחלנו לספור שבועות וחודשים. אחרי שלושה חודשים מצבה השתפר וכולנו חזרנו לחייך ולהרגיש טוב יותר. סבתא שלנו באמת ניצחה הכל וברוך ה׳ התחילה שיקום כדי לחזק את גופה שנחלש בבית לוינשטיין.
השנה זו שנת הבת מצווה שלי, אני ואמא שלי לומדות יחד על נשים חזקות ועוצמתיות בהיסטוריה היהודית. סבתא שלי היא הדוגמה הכי חזקה עבורי, ואני הכי גאה להיות הנכדה שלה וללמוד ממנה מהו כוח רצון. יש לי שתי בנות דודות בגילי, שלושתנו מתכננות טיול בת מצווה עם הסבתא היקרה שלנו. אנחנו מחכות בסבלנות שסבתא תתאושש ותתחזק, תודה לה׳ על הניסים הרבים.
