לפני שנים רבות, בעיר ירושלים, חי ילד קטן בשם מרדכי.
הוא אהב לצייר, לשחק במשחקים והדבר שהוא הכי אהב הוא ללמוד תורה.
מרדכי הגיע מבית עני מאוד ולאחר יום לימודים בתלמוד תורה הוא נאלץ ללכת לעבוד בשוק המקומי ולעזור למשפחתו בפרנסת הבית.
יום אחד בדרכו לעבודה נתקל מרדכי במעטפה על הרצפה, הרים אותה וראה כסף רב בתוכה. מעולם הוא לא נתקל בכל כך הרבה כסף!
מרדכי סגר את המעטפה וללא התלבטות הלך לכתובת שהופיעה על גביה על מנת להשיבה לבעליה.
כשהגיע מרדכי לביתו של אותו אדם, ראה לפניו בית מפואר ורחב ידיים. מרדכי נקש על הדלת והמתין לתשובה, אך אף אחד לא ענה. המתין במשך שעה, אך עדיין אף אחד לא הגיע.
מרוב שמרדכי היה ילד צדיק והיה לו חשוב להחזיר את המעטפה לבעליה, רשם על המעטפה:
“שמי מרדכי ומצאתי את הכסף שלך, באתי להחזירו אך לא היה מענה בבית”.
חזר העשיר לביתו ומצא את המעטפה בפתח הדלת, קרא את מה שהיה כתוב על גביה ואמר לעצמו שהוא חייב למצוא את מרדכי הצדיק!
הלך אותו עשיר וחיפש את הילד בכל הבתים שבשכונה, אך לא מצא אותו. היה נחוש למצוא אותו, חיפש בכל מקום אך לא מצא. כמוצא אחרון הלך לשוק המקומי, אחד המוכרים הכיר את הילד והפנה אותו לבית משפחתו של מרדכי.
העשיר הלך לביתו של מרדכי, עמד בפתח הדלת וראה את מרדכי יושב ולומד תורה.
התקרב אליו העשיר ושאל אותו “האם אתה מרדכי שהשאיר בפתח ביתי מעטפה עם כסף?”
מרדכי ענה לו שכן. הודה לו מאוד העשיר ואמר “אתה צדיק! מעטים הילדים שהיו מתאמצים כמוך כדי להחזיר את הכסף האבוד. אני רוצה לתת לך משהו על זה..” והוא הוציא כמה שטרות של כסף שמאוד יכולים לעזור למשפחתו של מרדכי.
מרדכי הביט בו ואמר בעדינות “תודה רבה, אבל מצוות השבת אבידה עמדה לנגד עיניי והיא חשובה לי יותר מכל כסף בעולם”.
חייך העשיר ואמר “אז לפחות תן לי לחבק אותך. בזכות ילדים כמוך, יש תקווה לעולם טוב יותר”.
למחרת סיפר מרדכי למלמד שלו בתלמוד תורה מה קרה. המלמד ביקש ממנו לשתף את כל הכיתה. וכך, מרדכי עמד ליד הלוח וסיפר בגאווה “מצאתי מעטפה עם המון כסף ולא התעלמתי. עשיתי את מה שהתורה מצווה והחזרתי את האבידה. עכשיו אני מבין כמה מצווה יכולה לשמח מישהו”.
השבת אבידה היא מצווה שמלמדת אותנו על אחריות, על אכפתיות ועל עשיית טוב לשם שמים.
לפעמים, מעשה קטן – כמו להרים מעטפה ולחפש את בעליה – יכולה להביא שמחה גדולה ולעשות קידוש השם בעולם.
