מה שנמצא למעלה/ מאת אביגיל שרון
לפני שנים רבות, בעיירה חשוכה, נולד תינוק ושמו קלייד. קלייד גדל ועסק במדע מסוכן.
יום אחד כשקלייד היה במעבדה עם שני חבריו, הוא ערבב בקבוקון של נוזל אדום ואבקה לבנה יחד. פתאום היה “בום” וכל מה שהיה עשוי ממתכת, התחיל לרחף למעלה!. קלייד פחד אך הוא החליט בכל זאת להיות אמיץ. הוא עלה על קדרה ממתכת שהייתה לידו. הקדרה התרוממה וקלייד הבחין בשני חבריו בורחים!.
קלייד חשב לעצמו: אולי אני אקפוץ למטה? אך זה היה מאוחר מידי. הגג של המעבדה נפתח וקלייד מצא את עצמו מרחף מעל גג המעבדה. הוא היה המום, ולפני שהספיק לומר מילה, התעלף. כשפקח את עיניו הבחין כי הוא כבר לא מרחף בשמים. קלייד קם וראה ארמון נוצץ שעליו היו המילים “עולם הקסם”. מסביבו, הכול היה צבעוני. היו המון חיות משונות שהוא בחיים לא ראה. פתאום ארנב סגול קפץ עליו. הוא היה חמוד. הארנב הוביל אותו קדימה, אל השער הגדול של הארמון.
קלייד התקדם לעבר השער הענק. פתאום הדלתות נפתחו ומולו עמדה אישה. “ברוך הבא!” היא אמרה לו “קוראים לי סטורקה, איך קוראים לך?”.
“קלייד” הוא ענה בשקט. היא הסתכלה על הארנב שחיבק לו את הרגל. “אני רואה שמצאת את סופקי! לכל בית כאן יש מגלה עתידות. וסופקי כנראה הביא אותך לפה מסיבה כלשהיא. ספר לי מעט על עצמך: מאיפה באת? האם אבות אבותיך היו קוסמים?”. קלייד נראה מופתע, “אצלי במשפחה לא סיפרו שום דבר על קסם, ואני בכלל מדען. מעניין למה השערים נפתחו לי?”. סטורקה נאנחה “אני מניחה שנגלה את זה בהמשך, אבל קודם…”
היא הוציאה מכיסה קופסה קטנה שלא הפסיקה לרטוט בידיה. “הממשלה קוראת לי לעזור להם ביעוץ כלשהו, ואני צריכה ללכת. רוצה לבוא איתי?”. קלייד רצה להיות מנומס ולסרב, אך הפה שלו דיבר מעצמו: “אני אשמח!”. סטורקה חייכה כשאמרה “אם כך, אז כדאי שנעלה על הטרמפ שלנו.”
קלייד חשב שתהיה שם מכונית מפוארת, כמו הארמון. אבל כשהסתכל ראה דבר קסום יותר: חד קרן לבן עם שיער זהוב, ועל צווארו שרשרת עם אבן אמרלד כחולה. ברכיבה על גבו הם דילגו מעל פרחים ויערות במהירות הבזק. כשהגיעו, נכנסו לאולם ענק. בישיבת הממשלה דיברו על דברים שלא עניינו את קלייד כלל, אך לבסוף אחד האנשים קם ואמר: “לפני כמה שעות התקיים אירוע בעולם בני האדם, היה שם קסם!”. “זה קרה לי!!!” קלייד צעק, כולם הסתכלו עליו בתדהמה. סטורקה קמה ואמרה לראש הממשלה “כדאי שאביא לו את היומן, סופקי אף פעם אינו טועה!”. היא יצאה החוצה עם קלייד. כשהגיעו לארמון, סטורקה הביאה לקלייד יומן ישן.
“תראה אם מישהו נראה לך מוכר בתמונות האלו” היא אמרה. בעמוד הראשון היו כתובות אותיות בשפה לא מוכרת. אבל בעמוד השני הייתה תמונה: היו בה מלא אנשים שנראו כמו קוסמים ומכשפים. אבל למטה ישב איש שונה מכל האחרים. הוא הזכיר לקלייד מישהו. ואז הוא נזכר. זה היה… סבא רבא שלו!!! קלייד רץ אל סטורקה והראה לה את התמונה “זה סבא רבא שלי!!” הוא צעק. “זה אומר שאתה שייך לפה. אני אארגן לך חדר וכאן תגור” חייכה סטורקה. “אבל מה עם המשפחה שלי? הם גם קשורים לפה ,לא?” שאל קלייד בחשש. “אל דאגה, אתה יכול לחזור לעולם של בני האדם ולהביא אותם לפה”. קלייד שמח. הוא ביקש מסופקי להעביר אותו אל העולם שממנו בא. קלייד מצא את עצמו שוב במעבדה אך הפעם לגמרי לבדו. הוא רץ לביתו ושם ראה את הוריו מודאגים. הוא הסביר להם מה קרה ושכנע אותם לבוא איתו. זה היה קשה, אך בסוף הם השתכנעו. כשהגיעו, סטורקה קיבלה את פניהם בשמחה. מכיוון שביתה היה גדול, הם גרו איתה. עד מהרה, התרגל קלייד לחיים בעולם הקסום. הוא למד בבית ספר נחמד. הוא היה צריך ללמוד את כל הקסמים וברובם הוא הצליח. אך היה קסם אחד שלא יכול היה לעשות… הוא לא יכול היה להפוך לבלתי נראה, וזה הטריד אותו מאוד. מכיוון שכולם בבית הספר ידעו איך להפוך לבלתי נראים. לילה אחד הוא שכב במיטתו ושמע צפצופים. הוא הסתכל מבעד לחלון וראה ינשופה סגולה.
“אני יכולה לעזור לך” אמרה הינשופה. “סופקי שלח אותי, כדי לעזור לך להפוך לבלתי נראה”.
קלייד הביט בה ואמר: “וואו! תודה רבה שאת מסכימה ללמד אותי. איך קוראים לך?”.
“קוראים לי נסה” היא חייכה “מתי תרצה שנתחיל להתאמן?”.
“אשמח שממש עכשיו…ותודה” הוא ענה. כל הלילה הם התאמנו! וכך חלפו השבועות ולאט לאט קלייד התחיל להבין איך זה פועל. אחרי כמה חודשים קלייד כבר היה מומחה בלהפוך לבלתי נראה והוא הודה רבות לנסה הינשופה.
ומאז קלייד ומשפחתו חיו באושר ואושר בעולם הקסום! ואם אתם שואלים מה קרה בעולם של בני האדם ומה קרה לשני חבריו, אז אוכל לספר לכם שמרוב פחד הם עזבו את המקצוע ולא נכנסו יותר לאף מעבדה. אבל אתם, האם אתם אמיצים מספיק כדי למצוא את הדרך אל עולם הקסמים?.
הסוף
