פעם אחת, היה דרקון בשם גומי. הוא תמיד רצה שיהיו לו חברים אז הוא הלך לחפש בגינה ולמצוא חברים חדשים. גומי ראה את “שלום הדרקון” והוא שאלה אותו: “שלום אתה רוצה להיות חבר שלי?”
שלום ענה לגומי: “לא.”
גומי נעצב, אבל אמר לעצמו שהכל בסדר והלך לחפש חבר אחר. בדרך הביתה, הוא ראה את קוקוס ושאל אותו: “תגיד, אתה רוצה להיות חבר שלי?”
גם קוקוס ענה לו בכעס “לא גומי!”.
נעצב שוב ובכל זאת, לא מתייאש, הלך גומי לחפר חבר חדש אחר.
בשכונת המגורים של גומי, הוא פגש את ינון, השכן שלו. גומי ניסה את מזלו ושאל את ינון “ינון, אתה רוצה להיות חבר שלי?
ינון ענה לגומי: “לא, אני לא רוצה, יש לי כבר מספיק חברים.”
גומי הלך למגרש הכדורסל והחל לקלוע עוד ועוד כדורים לסל בהצלחה רבה. לפתע הגיעה קבוצת חברים מהחוג אל המגרש. הם נעצרו ליד המגרש וראו את גומי קולע אל הסל כדור אחרי כדור והתלהבו. לפתע אחד הילדים, שילה, אמר לגומי “תגיד? אתה יכול ללמד אותי לקלוע ככה לסל?”
גומי מיד אמר: “כן, בשמחה.”
הם החלו לשחק ולהתפעל מהקליעות של גומי. גם שאר החברים שהגיעו הצטרפו למשחק. ואז שילה שאל את גומי: “למה אתה משחק לבד בכדור?”
גומי אמר לו בביישנות: “אף אחד לא רוצה לשחק איתי… גם בבית הספר, גם אחר הצהריים בשכונה, פשוט אף אחד, לכן אני משחק לבד…”
שילה היה בהלם “איך שחקן כל כך טוב משחק לבד? אני לא מבין למה? אתה נחמד מאוד אלינו, מלמד אותנו בשמחה איך לשחק כדורסל, יש לך דיבור נעים עם דרך ארץ, אתה מצחיק אותנו כל המשחק, אתה ממש חבר שכל אחד היה רוצה! מהיום אתה אתה נכנס לחבורה שלנו!” אמר לו שילה, “חבר כמוך זה מתנה!”
למחרת בבית ספר, שילה קרא לגומי בהפסקה כדי לשחק, כל החברים שלא רצו לשחק עם גומי ראו את המשחק היפה בין גומי לשילה וביקשו להצטרף.
“אנחנו יכולים להצטרף למשחק הכדורסל שלכם?” שאלו קוקוס וינון.
“בטח! בכיף” ענו גומי וחבריו החדשים.
קוקוס, שלום וינון דיברו בניהם אחרי המשחק איך היה להם כיף לשחק עם גומי, הם הבינו את הטעות שהם עשו עם גומי והחליטו לעשות מעשה! הם פנו להורים שלהם וסיפרו להם את כל הסיפור, וביקשו לקנות להם מתנה משותפת לגומי, החבר החדש שלהם. הם החליטו לקנות לו כדורסל חדש, שישמש אותם בכל יום למשחק משותף. ההורים שלהם אמרו להם, שכדי לתקן את הצער שהם ציערו את גומי, הם יעבדו בבית במשימות, כך ירוויחו כסף על עמלם ומזה ילכו יחד לקנות כדורסל לחברם. דווקא ההשקעה הזו שלהם, תגרום להם להעריך יותר את גומי והחברות עימו ועם כולם.
הסיפור הזה, מזכיר לי את ההצגה בה הופעתי אני בבית ספר, בתפקיד של ילדה שרצתה לשחק עם חברות אך הן בהתחלה לא הסכימו, עד שלבסוף הן הבינו את הטעות שעשו ומאז הן הפכו לחברות טובות.
נושא החברות הוא עניין חשוב מאוד, יש לזכור לכל ילדה יש לב זהב וטהור וכל אחת יכולה לפתוח את הלב ואת הנשמה.
