להיפגש בחו פשה

היה היו פעם שני אחים: יוסף ומיכאל. מיכאל היה המבוגר ו יוסף
הצעיר. החלום של יוסף היה לטוס ליו ון והחלום של מיכאל היה שיהיה
לו טלסקופ.
ביום ההולדת החמישי של יוסף אבא ואמא הכינו לו הפתעה: הם
הזמינו ארבעה כרטיסי טיסה ליוון. “יש!” קרא יוסף כששמע על זה .
“באמת?” שאל מיכאל ונשמע נלהב. “כן” אמרה אמא. “למה אתה
שואל?” התענינה אמא. “סתם” אמר מיכאל, “לדן חבר שלי יש חבר
שטס ליוון. קוראים לו תום והוא חבר גם שלי, והוא נחמד מאוד”.
“יופי” אמרה אמא “איפה המלון שלו”? “בקורפו” אמר מיכאל, “לשם
אנחנו טסים” אמרה אמא.
שבוע לאחר מכן הם נסעו לשדה התעופה, שם עלו על המטוס וטסו
לקורפו. הטיסה עברה בשלום והם נחתו ביו ון, ושם הם שכרו חדר
בבית מלון. “ילדים “, אבא אמר, “אל תצאו מהחדר”. “כן אבא”. הם
ראו טלוויזיה עד ארוחת הערב. בארוחת הערב אמא אמרה לילדים
“שאלתי בקבלה והם אמרו שיש במלון משפחה עם ילד שקוראים לו
תום”. “באמת?” שאל מיכאל. “כן” אמרה אמא. “באיזה חדר הוא?”
אמא ענתה “בחדר 237”. “איזה צרוף מקרים, אנחנו בחדר 235!” אמר
אבא.
אחרי ארוחת הערב מיכאל התקשר לדן, החבר שלו, ואמר לו שיש לו
הפתעה בשבילו. מיכאל ואמא שלו הלכו לחדר של תום ודפקו על
הדלת. אמא של תום פתחה את הדלת ומיכאל ביקש את תום. “תום!”
היא קראה לו. תום בא מייד, והוא מאוד שמח שהם באו. גם דן שמח
לדבר עם תום.
הסוף!