פעם ביער קטן ושקט גר ילד שקראו לו יהונתן. ליהונתן היו עיניים זוהרות וסקרניות ולב רחב שמלא באהבה לכל מי שסביבו. הוא אהב לעזור לאחרים בבית הספר, לשכנים ואפילו לחתולי הרחוב שעברו בפינה ליד הבית.
יום אחד, כשחזר מבית הספר, הבחין יהונתן בפתק קטן שהיה תקוע בין הענפים של עץ התות שבכניסה ליער. על הפתק היה כתוב: “מי שמאמין בטוב, מוזמן למצוא את סודו של יער הכוכבים.”
יהונתן נדהם. הוא שמע סיפורים על יער הכוכבים- יער מסתורי שבו בזמן הנכון מופיעים כוכבים זוהרים בין העצים, כמו אורות קטנים שמנחים את הדרך. אף אחד מהמבוגרים לא האמין שהדבר אמיתי, אבל יהונתן… הוא האמין בכל הלב. הוא הכניס את הפתק לכיס ופסע פנימה אל היער. השמש כבר שקעה, והאוויר היה נעים וקריר. פתאום, אחד העצים שלצידו התחיל לנצנץ. אור קטן הופיע בין העלים וכמו הזמנה שקטה להמשיך.
יהונתן עקב אחרי אורות הכוכבים הזוהרים. הם נדדו קדימה, כאילו הובילו אותו למקום שרק הוא יכול למצוא. אחרי כמה דקות של הליכה הגיע ליער שלא ראה אף פעם. באמצע היער עמדה אבן גדולה, והרבה חיות התאספו סביבו- שועל קטן, ינשוף זקן, ואפילו צבי עדין ומתוק.
החיות הסתכלו עליו כאילו חיכו לו.
“ברוך הבא יהונתן,” אמר פתאום הינשוף בקול עמוק.
יהונתן כמעט קפץ מרוב הפתעה. “אתם… מדברים?”
“רק עם מי שמאמין שדברים טובים קורים” חייך השועל.
הצבי ניגש אליו ואמר: “יער הכוכבים קיים כדי לשמור על הטוב שבאנשים. אנחנו יודעים שאתה מפיץ טוב- אתה עוזר, אתה מתחשב ואתה מאמין באהבה ובעשיית חסד. לכן היער בחר בך”.
יהונתן הרגיש שהלב שלו מתרחב מרוב התרגשות. “ומה אני צריך לעשות?”
הינשוף פרש את כנפיו הגדולות ואמר: “היער צריך שומר טוב, מישהו שיזכיר לילדים ולמבוגרים שהחסד הוא אור בדיוק כמו הכוכבים. כשהעולם נהיה קצת חשוך, מעשים טובים מאירים אותו מחדש”.
השועל קפץ לעבר האבן גדולה שעליה הופיעו מילים זוהרות: “כל חיוך שאה מחייך, כל עזרה שאתה מושיט, הופכים לכוכב חדש ביער.”
יהונתן חייך. הוא לא ידע שמעשים קטנים יכולים להפוך לאור ממשי במקום כזה קסום.
“אם תמשיך להפיץ טוב,” אמר הצבי, “היער יישאר מלא כוכבים. ואם אי פעם תצטרך אותנו… פשוט תאמין”.
האורות סביב התחזקו, וכשהסתכל שוב- החיות נעלמו. גם האבן נעלמה. רק הכוכבים הזוהרים נשארו, מובילים אותו חזרה אל הבית.
מאותו היום, יהונתן המשיך לעשות טוב- אבל עכשיו, בכל פעם שעזר לאחר או אמר מילה טובה, הוא ידע איפה הכוכב החדש נדלק. הוא ידע שהיער שומר עליו, בדיוק כמו שהוא שומר עליו.
וכך, יער הכוכבים המשיך לזהור—בזכות ילד אחד עם לב ענק ועיניים שמאמינות באור.
