ביום שמשי אחד, בשעה 5 אחר הצהריים, שי ושחר שיחקו בכדור במגרש השכונתי.
כל המשחק הם היו בשקט, ופתאום שי אמר: “למה כל הזמן אנחנו בשקט? בוא נדבר על השיעור המעניין שהיה על הרב משאש.”
שחר הסכים איתו: “באמת כל הזמן הזה היינו בשקט ויש לי כבר שני אלופים. השיעור באמת היה מטורף, אתה לא ראית איך כל השיעור הסתכלתי על המורה? זה מקרה ממש נדיר אצלי.”
שי התלהב: “אני ממש צריך ללמוד מהרב משאש! איזה בן אדם מיוחד הוא היה. וגם אשתו וילדיו, שאפילו ראינו תמונות שלהם.”
“ממש, בא לי עוד שיעורים כאלו. יאללה בוא נזוז, כבר מאוחר” השיב שחר.
שחר הסיט את מבטו לכיוון אחר, וראה משהו נוצץ באחד העמודים של המגרש.
“בוא נלך כבר, על מה אתה בוהה?” פנה אליו שי.
“בוא תראה בעצמך, משהו ממש מוזר קורה כאן,” ענה שחר.
שי הגיע וגם הוא ראה את הדבר הנוצץ. הם נגעו בדבר הנוצץ ופתאום ראו את עצמם מתגלגלים למקום שונה שהם לא מכירים. הם ראו את כל הבתים עשויים מאבנים, הרבה אנשים עם בגדים מוזרים שהסתכלו עליהם במבט מוזר. עבר מישהו שבירך אותם לשלום ושאל: “שלום ילדים, מאיפה באתם?”
שי ושחר כבר הבינו את הסיטואציה ואמרו שהם באו מהעתיד. האיש חשב: ‘טוב, יפה, באו מהעתיד.’ ואמר: “בואו לבית שלי, תשתו כוס מים, לכמה זמן אתם פה?”
“אנחנו לא יודעים, נשמח שתארח אותנו בזמן הזה.”
הם נכנסו לבית של האיש, ראו את אשתו וילדיו, וזיהו שזאת המשפחה של הרב משאש! שי ושחר התלחששו והבינו שהם חשבו על אותו הדבר. הם התביישו ואמרו: “אנחנו נמצא לנו משפחה אחרת שתארח אותנו, לא צריך.”
הרב משאש אמר: “הכל בסדר, אנחנו נשמח לארח אתכם. ארוחת הצהריים מוכנה!” כולם אכלו ושבעו. הרב קם ואמר: “אני צריך ללכת לתפילת מנחה.” שי ושחר הלכו איתו.
הדרך לבית כנסת הייתה ארוכה והרב אמר שהוא בינתיים יכול לספר להם סיפור. שי ושחר שמחו ואמרו שהם רוצים לשמוע את הסיפור והרב התחיל לספר: “כאן בארץ מרוקו יש קהילה יהודית שכולם בה דתיים ויש רק חילוני אחד שלא שומר שבת. היהודים בקהילה אמרו לאיש החילוני שאם הוא ימשיך ככה, אז יעשו עליו חרם ולא ידברו איתו. מה דעתכם על זה?”
“צריך לדבר איתו, ולהסביר לו שגם הוא צריך להתחשב בקהילה.” ענו הילדים.
“יפה ילדים” המשיך הרב , “בואו נראה אם התשובה שלכם נכונה. אני לא הסכמתי עם זה שיעשו עליו חרם ודיברתי עם האיש. היהודים בקהילה ראו אותנו מדברים ואמרו לי: ‘מה, אתה לא יודע על החרם? אסור לדבר עם האיש!’ אני עניתי להם שידעתי, אבל אני לא מסכים לזה שלא ידברו איתו. תחשבו אתם, ילדים, בשביל מי קיימים הרבנים- בשביל האלה שצדיקים, תלמידי חכמים, או בשביל האנשים שיותר קשה להם?”
הרב אמר שהוא בדיוק רואה את הבית כנסת, ובאותו רגע שי ושחר ראו את הדבר הנוצץ. הם הבינו שהגיע הזמן לחזור הביתה. הם התקרבו ונגעו בדבר הנוצץ, והתגלגלו בחזרה למגרש.
שי ושחר רצו הביתה וסיפרו להורים בהתרגשות על מה שקרה עם הרב משאש. ההורים ענו שהם מכירים את הסיפור כי קראו עליו באינטרנט. הילדים התרגשו מאוד, כי הם ידעו בדיוק מי זה הרב משאש.
