הרפתקה בארץ עתיקה ומסתורית

בְּיוֹם אֶחָד יָצְאָה נַעֲמָה לְמַסַּע הַרְפַּתְקָה מְרַתֵּק בְּאֶרֶץ עַתִּיקָה וּמִסְתּוֹרִית, שֶׁבָּהּ אֲגָדוֹת הָיוּ חַיּוֹת וְנוֹשְׁמוֹת בְּכָל אֶבֶן וְשָׁבִיל.
הִיא שָׁמְעָה עַל שְׁלוֹשָׁה מַפְתְּחוֹת קַדְמוֹנִים שֶׁיְּכוֹלִים לִפְתֹּחַ שַׁעַר נִסְתָּר, הַמּוֹבִיל לָאֱמֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל הַמָּקוֹם.

הָרִאשׁוֹן הָיָה מַפְתֵּחַ עֵץ פָּשׁוּט, שֶׁנִּרְאָה חֲסַר עֵרֶךְ, אַךְ הָיָה חַמִּים לְמַגָּע וְנָשָׂא רֵיחַ יַעַר עַתִּיק.
נַעֲמָה מָצְאָה אוֹתוֹ לְיַד עֵץ אַלּוֹן עָצוּם, לְאַחַר שֶׁעָזְרָה לְשׁוּעָל פָּצוּעַ, שֶׁהוֹדָה לָהּ בִּשְׁתִיקָה.

הַמַּפְתֵּחַ הַשֵּׁנִי הָיָה מַפְתֵּחַ אֶבֶן כָּבֵד וְקָר, שֶׁנָּח בְּמַעֲמַקֵּי מְעָרָה מֻצֶּפֶת מַיִם.
כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֵלָיו נֶאֶלְצָה נַעֲמָה לִצְלוֹל בְּאֹמֶץ, לְהִתְמוֹדֵד עִם פַּחֲדֶיהָ, וְלִסְמֹךְ עַל נְשִׁימָתָהּ וְעַל לִבָּהּ.

הַמַּפְתֵּחַ הַשְּׁלִישִׁי הָיָה הַמִּסְתּוֹרִי מִכֻּלָּם — מַפְתֵּחַ אוֹר, שֶׁלֹּא הָיָה חָומְרִי, אֶלָּא נוֹצַר מִזִּיכָּרוֹן שֶׁל רֶגַע שֶׁל אֱמֶת וְחֶמְלָה.
הִיא הֵבִינָה שֶׁעָלֶיהָ לִבְחֹור זִיכָּרוֹן כֵּנה  מִתּוֹךְ חַיֶּיהָ.
נַעֲמָה נִזְכְּרָה בַּיּוֹם שֶׁבּוֹ סָלְחָה לְעַצְמָהּ עַל טָעוּת יְשָׁנָה — וְהָאוֹר נוֹלַד בְּיָדָהּ.

עִם שְׁלוֹשֶׁת הַמַּפְתְּחוֹת הִגִּיעָה לַשַּׁעַר הָאֶבֶן שֶׁבְּמֶרְכַּז הָאָרֶץ.
הַשַּׁעַר סֵרֵב לְהִיפָּתֵחַ, עַד שֶׁנַּעֲמָה לָמְדָה לְשַׁלֵּב בֵּין הַמַּפְתְּחוֹת — לֹא בְּכֹחַ, אֶלָּא בְּחָכְמָה.
מַפְתֵּחַ הָעֵץ נָגַע בְּלֵב הַשַּׁעַר, מַפְתֵּחַ הָאֶבֶן עִגֵּן אוֹתוֹ בָּאֲדָמָה, וּמַפְתֵּחַ הָאוֹר הֵאִיר אֶת הַסְּמָלִים הַנִּסְתָּרִים.

הַשַּׁעַר נִפְתַּח בְּשֶׁקֶט וּבְחָרֶשׁ.
נַעֲמָה פָּסְעָה פְּנִימָה וְגִלְּתָה שֶׁהָאֱמֶת אֵינֶנָּהּ אוֹצָר אוֹ כֹּחַ, אֶלָּא אַחֲרָיוּת — הַבְּחִירָה לִשְׁמֹר עַל הָאִזּוּן בֵּין טֶבַע, לֵב וְזִיכָּרוֹן.

כְּשֶׁהַשַּׁעַר נִסְגַּר מֵאֲחוֹרֶיהָ, הָאָרֶץ הִשְׁתַּנְּתָה בְּעֲדִינוּת:
נְהָרוֹת זָרְמוּ צְלוּלִים, וְהַיְּעָרוֹת נָשְׁמוּ בְּרֹגַע.

נַעֲמָה חָזְרָה הַבַּיְתָה, לֹא כְּגִיבּוֹרָה עֲטוּרַת תְּהִילָּה, אֶלָּא כְּשׁוֹמֶרֶת שְׁקֵטָה, שֶׁיָּדְעָה שֶׁהַהַרְפַּתְקָה הָאֲמִיתִּית הִיא הַבְּחִירוֹת הַקְּטַנּוֹת שֶׁעוֹשִׂים כָּל יוֹם כְּדֵי לְהַחֲזִיק אֶת הָעוֹלָם פָּתוּחַ וְטוֹב.

בְּלֵילוֹת מְאֻחָרִים הָיְיתָה נַעֲמָה כּוֹתֶבֶת בְּיוֹמָנָהּ אֶת לִקְחֵי הַמַּסָּע, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁכְחוּ.
הִיא הֵבִינָה שֶׁהַמַּפְתְּחוֹת אֵינָם חֲפָצִים בִּלְבַד, אֶלָּא דְּרָכִים לִפְעֹל בָּעוֹלָם:
הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר חֶסֶד וְתַשׂוּמֶת לֵב לְשְׁבִרירִיּוּת הַחַיִּים;
הַשֵּׁנִי מְלַמֵּד עֲמִידוּת וְסַבְלָנוּת מוּל עֹמֶק וְקֹר;
וְהַשְּׁלִישִׁי דּוֹרֵשׁ יֹשֶׁר פְּנִימִי וְאֹמֶץ לִפְגֹּשׁ אֱמֶת לְלֹא מַסֵּכוֹת.

שְׁמוּעוֹת עַל הַשַּׁעַר נָפְצוּ, אֲבָל אִישׁ לֹא יָדַע הֵיכָן הוּא נִמְצָא.
נַעֲמָה שָׁמְרָה עַל הַסּוֹד — לֹא מִפַּחַד, אֶלָּא מֵאַחֲרָיוּת.
הִיא יָדְעָה שֶׁכָּל אָדָם צָרִיךְ לִמְצֹא אֶת מַפְתְּחוֹתָיו בְּדַרְכּוֹ.

בֹּקֶר אֶחָד פָּגְשָׁה יֶלֶד סַקְרָן, שֶׁשָּׁאַל אוֹתָהּ עַל הַיַּעַר.
הִיא חִיְּכָה וְסִפְּרָה סִפּוּר קָטָן עַל עֶזְרָה לְחָבֵר וְעַל הַקְשָׁבָה לַשֶּׁקֶט.
הַיֶּלֶד הִקְשִׁיב, וְעֵינָיו זָהֲרוּ, וְנַעֲמָה הִרְגִּישָׁה שֶׁהָאוֹר עָבַר הָלְאָה.

הַשָּׁנִים חָלְפוּ, וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה חַיָּה — לֹא מֻשְׁלֶמֶת, אֲבָל מְאֻזֶּנֶת.
לִפְעָמִים הִתְגַּעְגְּעָה לְהִתְרַגְּשׁוּת הַמַּסָּע, אַךְ מָצְאָה הַרְפַּתְקָאוֹת חֲדָשׁוֹת בַּפְּשִׁטות הַיּוֹמְיוֹמִית — בְּחִירָה טוֹבָה אַחַר בְּחִירָה טוֹבָה.

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד תִּזְדַּקֵּק הָאָרֶץ שׁוּב לְשׁוֹמֵר אַחֵר.
נַעֲמָה הֶאֱמִינָה שֶׁכַּאֲשֶׁר הַזְּמַן יַגִּיעַ, שְׁלוֹשֶׁת הַמַּפְתְּחוֹת יופִיעוּ לְמִי שֶׁרָאוּי לָהֶם — לֹא בְּנֵס, אֶלָּא בְּמַעֲשֶׂה קָטָן שֶׁל חֶמְלָה, הַתְמָדָה וֶאֱמֶת.

כָּךְ נֶחְתַּם סִפּוּרָהּ שֶׁל הַרְפַּתְקָה אַחַת, שֶׁהָפְכָה לְדֶרֶךְ חַיִּים, וְהִמְשִׁיכָה לְהַדְהֵד בִּלְבָבוֹת רַבִּים — כְּמוֹ לְחִישָׁה, שֶׁמַּזְכִּירָה שֶׁלִּפְעָמִים שְׁעָרִים נִפְתָּחִים רַק כְּשֶׁאֲנַחְנוּ לוֹמְדִים לִהְיוֹת מַפְתְּחוֹת בְּעַצְמֵנוּ.

הפתק שנעלם

הפתק שנעלם   “אביה!!!!!” צעקה אפרת ” למה את מגיעה עכשיו עוד רגע והיינו נוסעים! ” “סליחה” אמרה אביה. אפרת הייתה המורה של אביה ,

להמשך קריאה »