בית הספר ביער הקסום
תהילה טגניה, כיתה ג’
הרחק־הרחק, עמוק בתוך יער ירוק וקסום, בין עצי אלון גבוהים ושיחי פטל מתוקים, עמד בית ספר מיוחד במינו. זה היה בית ספר ביער הקסום. שער בית הספר היה עשוי מזרדים דקים השזורים זה בזה, ובצד הימני של השער היה תלוי פעמון גדול. הפעמון היה עשוי מקן מיוחד, וניתן היה להקיש עליו בעזרת מקל עץ קטן.
בוקר אחד עמד רני בפתח השער וחשב לעצמו בהתרגשות איך הוא הולך לשחק עם חבריו בחצר בית הספר. הוא חייך לעצמו ונכנס דרך השער.
רני עבר במסדרון הארוך של בית הספר ונכנס לכיתה הראשונה. הוא התיישב ליד חבריו הטובים: גילי, רונית ומיכל. הוא הרגיש שהם מתנהגים מוזר אבל לא ידע למה.
השיעור הראשון התחיל. המורה שלומית נכנסה לכיתה, חייכה ואמרה לכל התלמידים: “בוקר טוב, ילדים”.
רני הקשיב קצת, אבל רוב הזמן חשב איך בהפסקה הוא ישחק מחבואים עם החברים שלו.
פתאום נשמע צלצול חזק של בית הספר, וכל הילדים יצאו בשמחה להפסקה. רני יצא לחצר, ניגש לספסל האהוב עליו והתיישב שם כדי לחכות לחבריו. הוא חיכה וחיכה, אבל אף אחד מהחברים לא הגיע. רני הסתכל סביב ולא הבין מה קורה.
לאט־לאט נכנס עצב קטן לליבו. הוא חשב לעצמו: “איפה כולם? חיכיתי כל כך לשחק איתם”.
כעבור רגע נשמע שוב הצלצול, ורני קם מהספסל וחזר לכיתה בהליכה איטית ועצובה.
כשרני פתח את דלת הכיתה, קרה משהו מפתיע מאוד. פתאום הוא שמע את כל החברים שרים בקול רם:
“היום יום הולדת, היום יום הולדת!”
כולם קראו לו “מזל טוב”!רני הסתכל סביב וראה שהכיתה מקושטת בפרחי ורדים צבעוניים וקישוטים יפים. הוא התרגש מאוד והעצב נעלם מיד. אפילו מנהלת בית הספר, ניצה, עמדה שם וחייכה אליו.רני חייך ואמר בהתרגשות:
“תודה רבה לכם, חברים שלי. זאת יום ההולדת הכי מרגשת שהייתה לי. תודה לכם”!
ורני הבין באותו רגע שיש לו חברים טובים שאוהבים אותו מאוד. ושכיף ללמוד בבית הספר שביער הקסום.
