בס”ד כ”ד בטבת תשפ”ו
החתול האבוד מיצי/ אדיר דוד בכור
פעם אחת בגיל שלוש היה לאלי חתול.
אלי מאוד אהב את החתול. כשאלי גדל והיה בן שש. החתול היה בן שלוש כשאלי טיפל בחתול לבדו. כל בוקר הוא הכין לחתול צלחת עם גבינה וכוס חלב, בצהריים אלי שוב הכין לחתול אוכל . הפעם אלי נתן לחתול חתיכה מהעוף שאמא הכינה. החתול מאוד אהב את העוף וטרף את הכל! לארוחת ערב , אלי הכין לחתול גלידה בטעם תות, שאהב הכי הרבה. החתול מאוד אהב את אלי כי הוא דאג לו כל הזמן. יום אחד אלי התעורר בוקר וחשב לעצמו, החתול כבר עוד מעט בן שלוש ועדיין אין לו שם. היום אני אבחר לו שם חשב לעצמו אולי אקרא לו קינג קונג וצחק לעצמו בלחש. מה פתאום ? זה שם של גורילה אז אולי אקרא לחתול אריק? מה פתאום אמר אלי: “זה שם של אריה.” אולי אקרא לא בר? בר זה שם של עכבר . אולי אקרא לו קוד? לא! זה שם של קיפוד. ולב זה שם של כלב, וחוף זה שם של קוף, אז אולי בץ? לא, זה שם של צב ואולי עוזה? לא. זה שם של אווזה. אולי דרור? לא, זה שם של ציפור . אוף זה כל כך קשה לתת שם . מה נעשה יש לי רעיון אולי נקרא לחתול מיצי . כן סוף סוף זה השם של חתול שנבחר. קראתי לחתול בשם מיצי ואמרתי לו: “מיצי בוא לפה,” מיצי בא אליו. מיצי אולי תשב? אולי תקום? עד שהחתול יתרגל לשם שלו. לקראת יום ההולדת של מיצי רציתי לחגוג למיצי אותו. יום לפני הכנתי עם אבא עוגת יום הולדת, ניפחתי עם אמא בלונים ואפילו הלכתי עם אבא לקנות למיצי הפתעה, מתנה ליום ההולדת . קמתי בבוקר בשקט הכנתי וערכתי את השולחן. תליתי את הבלונים על התקרה תליתי את השם של החתול על הקיר הדלקתי ארבע נרות לגיל שלוש ועוד אחד לשנה הבאה הבאתי את העוגה שמיצי הכי אוהב בעולם, הכל היה מוכן . עליתי לחדר לקרוא למיצי לרדת למטה כדי לעשות לו הפתעה . כשנכנסתי לחדר השינה, לפתע מיצי לא היה הוא נעלם, לאן הוא הלך? שאלתי את עצמי . אבא ראית אולי את מיצי? “לא אלי. אני לא ראיתי אותו כבר מאתמול אולי תשאל את אמא. אלי עלה לחדר וקרא בקול, אמא אמא, אולי ראית את מיצי? הכנתי לו הפתעה ליום ההולדת ואני לא מוצא אותו. אמא אמרה: “אני לא ראיתי את מיצי כבר מאתמול. אלי התחיל לדאוג זה כבר מאוד מלחיץ אנחנו לא מוצאים את מיצי . אבא הציע שנתפצל בחיפושים . אבא יחפש בעליית הגג, אמא תחפש בכל הבית, בחדרים, במטבח ואפילו בנוחיות. אני ירדתי למטה אולי מיצי יצא מהבית בטעות וירד למטה, חשבתי לעצמי. לאחר חיפושים ממושכים אף אחד לא מצא את מיצי . אבא הציע שנכתוב שלט להשבת אבדה . ישבנו לכתוב את השלט יחד . בשלט כתבנו: חתול העונה לשם מיצי הלך לאיבוד . החתול בן שלוש , הוא בצבע אפור ולבן יש לו עניים גדולות וחומות ועל קצה הזנב יש לו צבע שחור. כל המוצא את החתול נשמח אם יוכל להשיבו לבעליו, אלי החמוד שגר בפינת העמק 3. כעבור יומיים אלי היה עצוב, מאוד אף אחד לא בא להחזיר את מיצי . לא היה לו חשק לאכול, לשתות ואפילו להתקלח. ואז לפתע תוק תוק תוק מישהו דופק בדלת . אמא שאלה את אבא: “מישהו צריך לבוא?”. אבא ענה: אני לא מחכה לאף אחד! אבא הלך לפתוח את הדלת ובדלת הייתה ילדה קטנה וחמודה ובידיה חתול שמילל מייאו מייאו. זה היה מיצי. הילדה מצאה והחזירה אותו לאלי . אבא צעק משמחה, “אלי בוא מהר בוא תראה מי נמצא כאן?” . אלי עזב את הכל ורץ מהר לדלת הכניסה, הוא ראה את מיצי וצהל משמחה. איזה כיף מיצי איך התגעגעתי אליך ואז מיצי ליקק את אלי וחיבק אותו. אלי לקח את מיצי לשולחן והכל עדיין היה ערוך ליום ההולדת מיצי שמח כל כך אלי, אבא ואמא שרו למיצי שירי יום הולדת . אלי ביקש ממיצי לא לצאת שוב מהבית לבד. מיצי שוב היה בבית עם אלי וכולם חיו בשמחה עד עצם היום הזה.
