לפני שנים רבות, בממלכת קִירְסְקֵן, חי המלך נפוליאון. בממלכתו היה לו הכל, אבל היתה לו רק בעיה אחת- הוא היה לבד. בממלכתו לא היה נתין שלא פחד ממנו. ‘הרי לא אוכל לשחק עם נתין שמפחד ממני, הוא כל הזמן יוותר לי!’ חשב המלך. ‘אעבור לעיר אחרת, בה לא מכירים אותי’.
וכך היה. המלך עבר לעיר בֶּרְנַרְדּוֹ, שבממלכת בֵרְמֵדוֹק. בעיר ברנרדו שכר המלך בית פשוט ומרוהט. כשישב המלך בביתו החדש, לפתע שמע שריקת קליע אקדח. המלך שלף את אקדחו ורץ החוצה.
קרב התנהל בינו ובין היורה, אך לבסוף הכניע אותו המלך. “רק שתדע שאני ארדוף אותך בסיוטים שלך! זכור את השם איקס!!!”, קרא היורה וברח.
לאחר הקרב נכנס המלך עייף לביתו. למרבה ההפתעה, מאחורי התמונה שבקיר היתה מנהרה שלא היתה שם קודם! כנראה אחד הקליעים שאיקס ירה פגע בכפתור סתרים בתמונה! מעל פתח המנהרה היתה כתובת: “ברוך שובך איקס מלך הרשע!!!”
המלך הבין שהוא מתגורר בביתו של מלך הרשע! המלך נפוליאון הבין את גודל הסכנה. הוא מיהר ליטול את האקדח והפנס, ולהכנס למנהרה של איקס. במנהרה היה קר וחשוך, אך כעבור מאתיים צעדים הגיע לדלת. על הדלת היתה כתובה חידה ובה היה כתוב:
ככל שלוקחים ממני יותר –
אני נהיה יותר גדול.
מי אני?
המלך לא התעכב לחשוב ופשוט ירה על המנעול. אך ברגע שהקליע פגע במנעול נפער בור עצום. המלך נפל למטה. למרבה מזלו הקרקע שם היתה רכה. כשקם ראה המלך שעל כל קיר מסביבו כתובה החידה שהיתה כתובה על הדלת. המלך הבין שאין לו ברירה אלא לנסות לפתור את החידה.
המלך ניסה לחשוב… איזה מן דבר דווקא גדל כשלוקחים ממנו?? הוא ניסה לחשוב במשך כמה שעות ולא מצא פתרון. פתאום הסתכל על הבור שממנו נפל, והבין שזו התשובה! התשובה היא בור!
ברגע שהמלך אמר את התשובה, נפתחה דלת בקיר שהמלך לא שם לב אליה קודם. המלך עבר בדלת וברגע שעבר בדלת, הדלת נסגרה. המלך המשיך להתקדם במעלה המנהרה. לאחר טיפוס מפרך ראה נקודות אור באופק. נקודת האור עודדה אותו להמשיך.
כשהגיע למקור האור גילה שהאור לא היה אלא לבה. מעל ללבה השתלשלו מהתקרה חבלים המלך הבין שהוא צריך לקפוץ מחבל לחבל המלך שהיה מוכשר עד מאוד בספורט, זינק מחבל לחבל. אך זו היתה משימה קשה ולפעמים היה צריך להתנדנד על החבל לפני שהחבל נתלש מהתקרה. קרתה לו פעם אחת שתפס בחבל ביד אחת והחבל שעליו היו רגליו נתלש. המלך תפס בחבל רק ביד אחת וידו כמעט החליקה! אך בשניה האחרונה הצליח לתפוס עם היד השניה את החבל וניצל. לאחר כמה דקות של זינוקים הגיע המלך לקרקע יציבה. הוא התקדם ומצא דלת נוספת.
ברגע שהתקרב אל הדלת, היא נפרצה ומתוכה יצאו שומרים חמושים. השומרים שהיו רבים ממנו, תפסו את המלך ולקחו אותו בשבי. הם הובילו אותו לבית הסוהר. שם הם זרקו אותו לצינוק על כך שפרץ לתוך הממלכה שלהם. בצינוק היה אסיר נוסף. אט אט המלך התיידד עם האסיר.
לאחר כמה ימים החלו שניהם לעבוד על מנהרה שהם חפרו החוצה. מאחר שלא היה להם שום כלי חד, הם חפרו באמצעות הידיים. כשהמנהרה היתה מוכנה, הם זחלו החוצה. המלך חזר לממלכתו והציע לאסיר שברח איתו להצטרף אליו. הם חזרו יחד והתיידדו. האסיר נשאר לגור בארמון המלך והפך לחברו הקרוב ביותר.
