בעיר אחת גרה ילדה, לילדה קוראים יעל. יעל בת 12 והיא עומדת לחגוג בת-מצווה.
היא מאוד התרגשה לקראת בת המצווה אבל היתה גם מודאגת ולחוצה. יעל לא היתה מאוד מקובלת ולכן חששה להזמין את הבנות.
מה יהיה אם אזמין אותן והן לא יבואו? מה, אשאר לחגוג לבדי בלי הבנות מהכיתה?!
היום הגדול התקרב, מחר בת המצווה שלה!!! יעל היתה עצבנית אבל גם שמחה, יעל אכלה והלכה לישון מלאת ציפיה, מחר היום הגדול, מחר היא תהפוך לנערה בוגרת.
בבוקר יעל קמה מוקדם והתארגנה בזריזות. כשיעל הלכה למטבח לאכול היא מצאה את ההורים שלה מדברים עם הצלמת, את הארוחת בוקר מוכנה ואת האחים שלה אוכלים.
יעל מאוד התרגשה אבל גם חששה: מה אם אף ילדה לא תגיע ויעל תחגוג לבד? יעל לא היתה מאוד מקובלת ולכן גם חששה להזמין את הבנות. יעל רעדה ופחדה וההורים שלה הציעו לה לשתות ולנשום.
יעל הרגישה קצת לא טוב, היא ראתה קצת מטושטש ובום!!! היא נפלה על הרצפה…
יעל פקחה עיניים, וראתה אחות עם כוס מים ותרופה. האחות עודדה את יעל לבלוע את התרופה ולשתות את המים. יעל בלעה את התרופה ושתתה והאחות הלכה. יעל היתה עייפה ונרדמה שוב.
כשהתעוררה שמעה צפצופים וקולות של דיבורים:
“היא תהיה בסדר?”
“כן כן היא תהיה בסדר…”
ועוד כל מיני.
פתאום יעל קפצה וצעקה: “הבת מצווה!”
אמא של יעל צעקה: “יעל התעוררה!!!” וחיבקה אותה חזק.
יעל הביטה מסביבה, מכשירים, אחיות, רופאים, עוד מכשירים… יעל פרצה בהמון שאלות:
“אמא הבת-מצווה!! שכחתי לגמרי! איפה נעשה אותה? מתי נעשה אותה? איפה כולם? איפה אני?”
אבא של יעל בדיוק נכנס לחדר וחיבק אותה גם,
“חמודה שלי” הוא אמר ויעל הסמיקה היא קלטה הכל ופרצה בבכי.
“מה קרה?” שאלו אותה הוריה.
“הבת מצווה נהרסה…” בכתה יעל.
“אה, בקשר לזה. אנחנו נראה מה אפשר לעשות” אמרה אמא של יעל ונתנה ליעל אוכל.
יעל אכלה והלכה לישון. היא היתה עצובה ומבואסת.
בבוקר יעל התעוררה והתרוממה מהמיטה בול כשלחדר פרצו כל החברות והמשפחה בקריאות של “מזל טוב!!!!” או “בת מצווה” “הפתעה!!!” ועוד.
הדיג’י והצלמת נכנסו וההורים של יעל נתנו לה את שמלת הבת מצווה שלה וזרזו אותה ללבוש אותה בחדר בחוץ. יעל שמחה בבת מצווה והבינה שלא משנה מה יקרה הכל יהיה לטובה.
