פעם היה ילד שקראו לו אביתר. אביתר היה ילד עם צרכים מיוחדים ובכל זאת הוא היה בבית ספר רגיל עם ילדים רגילים. הילדים בבית ספר חשבו שהוא ילד מוזר וצריך להיות בבית ספר לילדים עם צרכים מיוחדים. אבל אביתר סירב להיות בבית ספר מיוחד הוא רצה להרגיש כמו ילד רגיל. יום אחד אביתר הלך עם אמא שלו לחנות ממתקים, כדי לעודד אותו. אביתר היה ילד סקרן ועשה דברים מרשימים בשביל ילד מיוחד כמוהו. פתאום הוא ראה משהו מיוחד, מין נקודה שחורה כזו שהסתובבה סביבו. הוא הסתקרן מהנקודה ותפס אותה בידו.
לפתע, אביתר הרגיש סחרחורת, ומצא את עצמו בתוך יער קסום! חלק מהעצים היו מעופפים, החיות דיברו, הפרחים זהרו מאבני חן שהיו מונחות במרכז כל פרח. אבל הוא לא ידע שכל היופי הזה מסתיר סכנה גדולה, ביער גרה מכשפה ושמה קורדיליה הקודחת!
בזמן שאביתר הסתובב נרגש ומפוחד, אמו התרוצצה בדאגה לבנה ולא מצאה אותו. מרוב פחד היא אפילו קראה למשטרה. היא לא ידעה שבזמן הזה קורה משהו חשוב לבן שלה…
אביתר הסתובב והסתובב ופתאום הוא ראה שיש לו שרירים ענקיים ושער ארוך ומה שהוא הכי שמח ממנו זה שפתאום הוא הבין שהוא כבר בלי צרכים מיוחדים. הוא התחיל לזוז ולרוץ וראה שהוא ממש מצליח! לפתע אביתר ראה מגילת קלף זרוקה על האדמה. הוא הרים אותה וראה שהיער הקסום בסכנה! הוא הסתקרן- ממה? הוא המשיך עוד קצת כדי לראות ממה הסכנה, וראה שיש מכשפה מרשעת ושמה קורדיליה הקודחת! הוא נבהל והמשיך וראה שמי שאמור להציל את היער זה הוא. אביתר הבין שהוא חייב להציל את היער הקסום.
אביתר התחיל לרוץ ולרוץ הוא עבר הרים וגבעות, יערות, מדבריות וימים, וידע שהוא חייב להגיע אל המכשפה קרוקודיליה ולנצח אותה. לפתע אביתר ראה סמטה ישנה שעליה שלט ובו כתוב בגדול: המכשפה קרוקודיליה- היזהרו! אביתר התחיל להרגיש צמרמורת, הוא פחד והתחיל קצת לרעוד אבל בלב שלו הוא ידע שהוא חייב להצליח להציל את היער הקסום. הוא דפק בחוזקה על הדלת עד ששמע צעדי נעליים מתקרבות. הדלת נפתחה בחריקה שהעבירה באביתר צמרמורת חדה, ולפתע ראה מולו מכשפה מפחידה ,כמו שהאחים שלו סיפרו לו ממה שהם רואים בסרטי אימה.
המכשפה צעקה עליו בקל צרוד וצרחני: “מה אתה עושה פה ילד? זה לא מקום לילדם חובבי משחקים שכמוך!”. אביתר פחד פחד מוות מהמכשפה ובקושי הצליח להוציא מילה מהפה. הוא תכנן שיצעק עליה בקול גדול אבל במקום זה יצא לו מהפה ציוץ של מישהו פחדן: “אני מתכון להציל את היערר ההקקסווםם.” “אתה?” אמרה המכשפה בקל צורמני, “אתה? חה חה חה מצחיק מאוד תגיד תודה לפחות שאני לא הופכת אותך לקרפדה, אתה יודע כמה אנשים היו פה ולא חזרו מפה? אתה חושב שאתה תצליח לנצח אותי? אם כן נעשה קרב, לך כמה צעדים ותחפש מקל להילחם איתו”. “בסדר” אמר אביתר. הוא הסתובב קצת עד שמצא מקל שניצוצות אור יוצאים ממנו, הוא אחז במקל והלך למכשפה. “יופי, מתחילים בקרב!” אמרה המכשפה שאחזה בשרביט. ברגע שהתחיל הקרב אביתר כיוון את השרביט אל המכשפה והיא הפכה לפסל זהב. אביתר לקח את מפתח שהיה אצל המכשפה, שיפשף את המפתח עד שראה מולו את אמא של ואת ילדי כיתתו. אביתר הבין שגם כשנגמר הקסם, עדיין יש לו כח. ילדי הכיתה הרגישו את הכח המיוחד שלו והפכו לחבריו הטובים.
סוף
