הילד עם הדובי

פעם היה ילד בשם עידן,
הוא היה בן ,10 עידן גר בירושלים והוא אהב לרכוב על אופניים ברחבי העיר.
ללכת לגן החיות התנכ״י, לשחק כדורסל וכדורגל, פורטנייט ואת כל המשחקים הרגילים שילדים אוהבים.
הוא אהב ללכת לכותל והוא אוהד את ביתר ירושלים.
לעידן יש אבא בשם ירון ולאמא שלו קראו חדווה. אמא שלו נפטרה ממחלת הסרטן כשהוא היה בן .6
לעידן היו 2 אחים-יואב- בן 7 וינון הגדול בן .15 הם היו אחים מאוד טובים. הם לפעמים שיחקו ביחד ולפעמים
קראו ספרים ביחד והיה להם מאוד כיף ביחד. במיוחד אחרי שאמא שלהם נפטרה. הם היו אחד בשביל השני.
בכיתה עידן היה יושב מאחור עם עמית ויגל החברים הכי טובים שלו.
פעם אחת הוא הגיע לכיתה אחרי ההפסקה וראה את התיק שלו פתוח ושכל החוברות בחוץ. הוא לא הבין מה קרה
והוא ראה את יונתן ויוחאי מצחקקים בצד. הוא הבין שזה קשור אליו אבל לא כל כך היה אכפת לו מזה כי הוא דאג
למשהו הרבה יותר חשוב. לדובי שלו. את הדובי הוא קיבל מאמא שלו בגיל שש כמתנת פרידה והיא אמרה לו
שכל פעם שהוא יתגעגע שיחבק את הדובי. לאחר שהוציא את כל הדברים מהתיק והוא לא מצא.
ניגשו אליו יונתן ויוחאי בעודם מחייכים ושאלו אותו. ״מה קרה עידן? איבדת משהו?״ ועידן שהיה עסוק בדאגה
איפה זה. וגם הוא לא רצה לספר להם כי הוא ידע שיצחקו עליו. אז הוא אמר להם. ״ לא לא, הכל בסדר״.
ואז יוחאי שאל. ״ אתה בטוח? מכיר את הדובי הזה במקרה? והוא הוציא מאחורי הגב שלו את הדובי שהוא כל כך
חיפש. עידן התעצבן, ואמר להם שיחזירו לו אותו מיד. והם צחקו עליו. ואמרו לו שהוא ילד קטן.
עידן חטף להם את הדובי וברח מהכיתה החוצה בבכי.
מאותו יום יוחאי ויונתן אמרו שכל מי שחבר שלו הוא ילד קטן ושאף אחד לא ישחק איתו. כי אנחנו לא משחקים
עם ילדים קטנים. לאט לאט עוד ועוד ילדים הפסיקו לשחק איתו כי הם לא רצו שיצחקו עליהם או לא ידברו איתם.
אחרי חודש כבר אף אחד לא שיחק עם עידן. אפילו יגל לא שיחק איתו.
עמית שהיה חבר טוב שלו. כאב לו על המצב של עידן. הוא נזכר באח מארוחות שישי שהוא אכל עם בנדוד שלו
עומר וכל המשפחה. עומר סיפר להם שהקבוצה שלו בכדורגל ביתר ירושלים עוזרת לילדים שעוברים חרם ובאים
אליהם לעודד אותם. כשהוא חזר באותו יום הביתה הוא ישר לקח את הפלאפון של אמא שלו והוא התקשר לעומר
לספר לו מה קרה לעידן.
יום למחרת. באמצע שיעור חשבון עם המורה רינה. יש דפיקה בדלת הכיתה. לכיתה נכנס עומר אצילי, ירדן שועה
ועוד כמה שחקנים של ביתר ירושלים. כל הכיתה היתה בשוק, עומר שאל מי זה עידן? עידן הרים את היד בחשש.
יופי, בוא איתנו בבקשה ותקרא גם לשני החברים הכי טובים שלך. עידן התרגש נורא. הוא אמר ליגל ועמית לבוא
איתו.
הם יצאו החוצה לשחק כדורגל עם כל שחקני ביתר ירושלים במגרש של בית הספר.
לאחר משחק אחד. הם חזרו לכיתה ואמרו לכולם. שמי שעושה חרם על ילדים אחרים מפסיד הזדמנויות חשובות
בחיים ויכול לפגוע ממש בילד שעושים עליו חרם. זה בכלל לא יפה.
הם שאלו אם מישהו רוצה לבקש סליחה מעידן על כל התקופה האחרונה. יונתן ויוחאי קמו בביישנות וניגשו אל
עידן וביקשו סליחה.
אח״כ כולם יצאו למגרש כדי לשחק כולם ביחד.
ועידן היה שמח וטוב לב שהתקופה הזו הסתיימה .