הסיפור של רוני עמר
כיתה ה/2
ניצני קטיף
חרם זה לא משחק ילדים
פעם היתה ילדה מלכת הכיתה בכיתה רגילה, שקראו לה גאיה.
היא היתה גם מלכת הכיתה גם סנובית וגם חיה בסרט, הגיע שיעור מדעים וכל הכיתה למדה על מטוסים וכל הכיתה הכינה מטוסי נייר. גאיה הכינה את המטוס היפה ביותר וכל הכיתה קינאה בה והחליטה לעשות עליה חרם.
עבר יום, וגאיה לא הבינה למה הן עושות לה את זה. הגיעה ההפסקה וגאיה ישבה בדשא ובכתה כשהיא מסתכלת על העצים והפרחים ואז המורה ראתה אותה ואמרה לה “למה את בוכה?” גאיה עונה “כי כל החברות שלי מחרימות אותי ומשפילות אותי” ואז המורה עונה לה “אני אדבר עם המורה שלך”.
הגיע הזמן ללכת הביתה, גאיה הלכה לתחנה כדי לסוע בהסעה והבנות מהכיתה שלה ראו אותה והחליטו שהיא לא תלך להסעה והן באמת גרמו לה לזה. גאיה התקשרה לאמא שלה שתבוא לאסוף אותה.
עבר יום ועוד יום והגיע יום ההולדת של גאיה, היא רצתה להזמין ליום ההולדת את כל הכיתה, כמו שכולן עושות אך לא מזמינות אותה. היא הזמינה את הכיתה ואז אחת הבנות שראתה את ההזמנה וחשבה על מה שהיא עשתה לגאיה והתחרטה. היא החליטה להפתיע את גאיה במסיבת הפתעה כיתתית.
כל הכיתה שיתפה פעולה. שבוע אחר כך כולן באו לבית של גאיה עם מלא מתנות גם ליום ההולדת וגם על השנה שהיא חוותה. הן דפקו בדלת, גאיה פתחה להן וכל הבנות שרו לה “היום יום הולדת”. יום לאחר המסיבה, גאיה ישבה בדשא והסתכלה על העצים והפרחים מוקפת בחברות והמורה שראתה אותה בפעם הראשונה חייכה.
ואז גאיה אמרה לחברותיה שלא יתנהגו ככה לאף אחת אף פעם ושזה היה לה מאוד לא נעים והיא כל צהריים ישבה ובכתה במיטה.
