יום אחד היה עכבר קטן ומפוחד
שהחליט לצאת לטיול קטן ביער.
ופשוט הוא
בטיול הוא ראה מערה,
אמר לעצמו: ”אני לא אוותר לעצמי
בגלל פחד.“
והחליט להיכנס פנימה בדיוק
כשהשמש שקעה, והתחיל להחשיך.
העכבר פחד יותר ויותר ורעד,
העכבר שמע רעש מבהיל. הגוף
שלו שיקשק מאוד.
ומפוחדת. אבל אז הוא פגש ציפור קטנה
העכבר שאל את הציפור: מה קרה
ציפור קטנה?
ענתה הציפור: אני והמשפחה שלי
הלכנו לטיול על פני השמים ואז
הגיע סערה כבדה ונפרדנו
העכבר הצטער לשמוע את הציפור
הקטנה בוכה, ואמר לה אני יעזור לך
למצוא את המשפחה שלך. אל
תדאגי, הל בסדר.
הציפור הקטנה ניגבה את דמעותיה
ואמרה תודה לך.
והם יצאו למסע.
בדרך הם נתקלו במכשולים.
העכבר והציפור היו צריכים לעבור
נחל סוחף ,העכבר גילה אומץ וקפץ
מאבן לאבן, מעודד את הציפור
לעוף מעל המים.ככל שהמשיכו, הם נתקלו
במכשולים נוספים – עצים שנפלו
על הדרך, צלילים מוזרים בלילה,
ואפילו פעם אחת פגשו שועל
ישנוני שנראה מפחיד אבל בעצם
היה חברותי.
בסופו של דבר הם מצאו את
משפחתה של הציפור, והעכבר
הקטן הפך לחבר אמיץ שעוזר
לאחרים. והוא החליט לעזור
לילדים וילדות, וזה בדיוק מה
שעשה. הלך לעזור ממקום
למקום. הילדים הודו לו ולמדו
ממנו שגם אם אתה קטן, ואמרו
לו תודה חבר אמיץ, אנחנו מבינים
שאפילו שאתה קטן תמיד תאמין
מוסר השכל:
גם מי שמפחד ומרגיש קטן
יכול לבחור להיות אמיץ
ולעזור אפילו לאחרים
