גבי התחיל לימודים בכיתה ג בבית הספר החדש. הוא לא הכיר אף אחד והוא פחד.
הוא פחד כי יש לו אלרגיה לחלב והיא מאוד מסוכנת בשבילו. הוא הגיע לכיתה וסיפר שקוראים לוגבי, הוא הגיע מבית ספר אחר ויש לו אלרגיה לחלב.
המורה אמרה לילדים, יש לנו ילד חדש בכיתה, תגידו לו שלום והילדים אמרו, שלום גבי המורה הדגישה לילדים שבשום אופן לא יביאו אוכל חלבי לכיתה.
יש ילדים שאמרו בסדר המורה לא נביא, היו ילדים שאמרו מה פתאום אנחנו אוהבים גבינה בלחם ופנקייקים ויוגורט.
המורה אמרה אסור כי זה מסוכן, אבל היו ילדים שלא ממש האמינו כי זה מוזר מה כבר יכול לקרות הכי הרבה קצת יהיה חולה? וזהו, לא נורא בכלל
למחרת בבוקר גבי הגיע ואמר בוקר טוב לכולם והיה ילד דני שהציע לגבי לשחק בכדורגל עם שארהחברים שלו. גבי שמח לשחק איתם ועוד יותר שמח שילדים מצטרפים אותו למשחק. הוא הבין שבבית הספר החדש יש ילדים שרוצים להכיר אותו ואין לו ממה לדאוג יותר. בהפסקת אוכל המורה אמרה לכל הילדים ליטול ידיים ולהוציא אוכל מהתיק. הילדים נטלו ילדים, התיישבו
והוציאו את קופסאות האוכל. דני ישב ליד גבי והתחיל לאכול את כריך עם הגבינה שלו.
פתאום גבי הרגיש לא טוב, התחיל להתגרד בידיים והוא הרגיש לא טוב. דני לא הבין מה קרה הוא ממש נבהל ומיד קרא למורה שתבוא לעזור.
המורה מיד ניגשה לגבי ושאלה אותו איך הוא מרגיש והוא ענה שמתחילה לו תגובה אלרגית כי מישהו כנראה הביא אוכל חלבי לכיתה והוא צריך זריקה.
הוא הוציא מהתיק את המזרק ושם לעצמו את הזריקה ברגל.
דני ממש נבהל כשראה את הכל וביקש סליחה מזה שהוא הביא כריך עם גבינה חלבית, הוא לא ידע שזה כזה מסוכן ושגבי יגיב ככה הוא הבטיח לא להביא יותר אוכל חלבי וגבי סלח לדני .
המורה אמרה לילדים שאסור לזלזל כשהמורה מסבירה על דברים מסוכנים שיכולים לקרות.
