בית כלא לחיות

היו היה פעם ילד בשם עומר, עומר היה ילד רגיל הוא לא אהב לכתוב וגם בכללי הוא
לא אהב את בית הספר היו ל ו חברים טובים בקיצור ילד רגיל. באחד הימים עומר
התעורר מוקדם והספיק לבית ספר, כאשר הגיע נכנס לכיתה הניח את התיק ויצא
החוצה. בסוף ההפסקה נכנס לכיתה והמורה שאלה: ממתי אתה מגיע בזמן? עומר לא
ידע מה לענות כי הוא בעצמו לא ידע את התשובה, אך לבסוף אמר את האמת. אחרי
התפילה המורה התחילה ללמד שפה. עומר לא אהב שפה כי בשפ ה כותבים הרבה
ובאותו יום השעתיים הראשונות היו שפה. בסוף השיעור השני המורה נתנה שיעורי
בית לכתוב ס י פור , אחד הילדים שאל על מה לכתוב? המורה ענתה על כל מה שאתם
רוצים. בסוף היום עומר חזר הביתה הניח את התיק על הרצפה של חדרו ורץ למקרר
הוציא חתיכת פיצה ויצא לחברו הטוב ביותר נועם. כאשר הגיע , נ ועם כבר היה מרוכז
כולו בתוך המחשב עומר התקרב וראה שנועם כותב במחשב, הוא שאל את נועם מה
אתה כותב? נועם ענה אני כותב סיפור. למה שאל עומר ? מה אתה לא זוכר את שיעורי
הבית שהמורה נתנה לנו היום? אהה, הש י עור י בית האלו, אין לי כוח לכתוב יומן
שלם, למי יש כוח לכתוב בכלל? לא יודע אבל אמא שלי הכריחה אותי לכתוב את
היומן אבל זה קצת כיף, כן אני יודע זה מוזר אבל מה לעשות זה כיף לספר סיפור. על
מה אתה כותב? אני לא יודע, אבל אולי אני אמצי א סיפור לא מהעולם הזה, מה אתה
אומר? לא יודע אבל תתחיל לכתוב אין הרבה זמן. טוב בוא נשחק באתי לשחק לא
לכתוב. מה אתה רוצה לשחק? בוא נשחק כדורגל. נועם ועומר נהנו כל כך שלא שמו
לב שאימו של נועם הגיעה והתחילה לבשל לנועם ארוחת ערב כ שסיימה אמרה לעומר
לחזור הביתה ושהם יו כ לו להיפגש למחרת. כשעומר הגיע הביתה הוא ראה את אימו
בדיוק מסיימת לבשל את השניצלים לעומר. כשעומר סיים לאכול הוא נכנס למקלחת
והחליף לפיג’מה. עומר לא הצליח להירדם הוא ניסה להירדם אבל לצערו הוא לא
נרדם, הוא חשב על רעיונות לכתוב עליהם, הוא החליט מחר בבוקר אני א חליט, עם
המחשבה הזאת הוא נרדם. בבוקר הוא התעורר מוקדם מספיק כ ד י לחשוב על רעיון
ל סי פור שלו, הוא אמר לעצמו אני מרגיש שהמחשבות שלי בתוך כלא, פתאום הוא
הבין אני אכתוב סי פור על בית כלא לחיות. הוא התחיל לכתוב , עברה שעה ואימו
אמרה לו ללכת לביה”ס. עומר החליט אני חוזר הביתה וגומר את הסיפור. כאשר
עומר הגיע הוא פגש את נועם מדבר עם רועי על המשחק שיהיה מחר. עומר החליט
שידבר עם נועם מאוחר יותר. רק בשיעור האחרון עומר הצליח לתפוס את נועם, כי
המורה איחרה , ו דיבר על הסיפורים שהם כותבים . שניהם שמרו בסוד את הסיפור
שלהם. עומר הגיע הביתה הוא ישר התחיל לכתוב. עומר גמר לכתוב בשעה 15:45
הוא היה עייף אך מרוצה זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא נהנה מלכתוב או אפילו
לעשות שיעורי בית. ביום למחרת הוא הגיש למורה היא אמרה לו כל הכבוד על
העבודה ושהיא תשמח לקרוא את הסיפור שלו במהירות אבל הוא יוכל להקריא
לכית ה אם ירצה. בסופו של דבר עומר החליט שכל עבודה או שיעורי בית הוא ינסה
להפוך אותו למשהו יותר כיפי.
-הסוף-