נועם השובב

פעם אחת נועם השובב הפיל את האגרטל בבית ופתאום אמא באה ונועם הקטן התחבא כי הוא פחד שאמא שלו תכעס עליו. ואני ידעתי בתוך ליבי שלא בטוח שאמא תכעס כי לא שפכתי את כל האדמה, ובאמת כך קרה. אמא לא כעסה ואמרה אני אנקה את זה. ופתאום אמא שברה את האגרטל ואני אמרתי אמא אני אלך לקנות אגרטל חדש בכספי. בסדר אמרה אמא, והוא הלך לחנות. והוא מצא בדיוק מה שאמא אוהבת ואז הוא הלך לחנות פרחים וקנה זר פרחים. והלך הביתה. וכשהראה לאימו את מה שקנה היא התרגשה מאוד מאוד והיא שמה על השולחן את מה שהוא קנה. ופתאום פרח אחד התחיל לנבול, ועוד אחד ועוד אחד ועוד אחד וכשאמא ראתה את זה היא מאוד הצטערה וגם נועם הצטער מאוד. ופתאום עלה במוחו של נועם רעיון, להשקות את הפרחים. ובאמת כך עשה נועם. לקח משפך ומילא אותו במים והתחיל להשקות את הפרחים והם התחילו לצמוח. (ותדעו שנועם אוהב חיות) אז בואו נמשיך בסיפור. ואז נועם ראה משהו שלא ראה קודם לכן, ופתאום ראה באגרטל משהו לבן זז לאט. הוא התקרב ופתאום הוא קלט שזה קונכיה והוא התחיל להתרגש, ואמר לאימו אמא אפשר לגדל את החילזון בקופסת פלסטיק? בסדר אמרה אמא, לקחתי קופסת פלסטיק והנחתי אותו בעדינות בתוך הקופסה. והבאתי לו את האוכל והכנתי לו מיטה מעלים, התיישבתי ליד הקופסה והסתכלתי, בשבילי זה היה נראה מאוד חמוד אבל בשביל אמא שלי זה היה נראה די מגעיל אז היא אמרה לשים את קופסת הפלסטיק בחוץ. ואז נכנסתי הביתה, אכלתי ארוחת ערב והלכתי לישון. למחרת בבוקר ראיתי שהאוכל כמעט נגמר לחילזון אז הבאתי לו עוד אוכל. ופתאום ראיתי עוד חילזון בקופסה ועכשיו הגענו לסוף הסיפור וזה הסוף.