שלום יומני היקר, האם התגעגעת אליי? כבר כמעט חצי שנה שלא כתבתי לך. אתה שואל למה? כבר אספר לך. בינתיים אספר לך מה קרה היום. היום סיימתי את כיתה ה’ ובשני השיעורים האחרונים קיבלנו תעודות. אמרו לנו המון פעמים כמה שהתעודה הזאת חשובה ושהיא תעזור לנו להתקבל לישיבה טובה, למרות שאני לא מבין איך זה משנה הרי זה עוד יותר משנה ניכנס לישיבות, אבל בכל זאת הקשבתי למורים כי הם כבר יודעים מה קורה. תשמע יומן אני ממש מקווה שאתקבל לישיבה טובה ושההורים שלי יהיו גאים בי. אני ממש מקווה שהתעודה שלי מספיק טובה. כי מצד אחד אני מקבל בסך הכול ציונים די טובים אבל אני גם לפעמים מפריע קצת בשיעורים. אני ממש מתרגש שאנחנו הולכים להיות הכי גדולים בבית ספר. נכון שגם אתה מתרגש? אז זה בגדול מה שקרה היום ועכשיו אני אספר לך מה קרה בפסח שבגללו הפסקתי לכתוב לך. אבל בשביל זה צריך כותרות חדשות כמובן שלא כתבתי את זה בפסח עצמו
יום לפני פסח
נסענו כל המשפחה ביחד למלון כמו בכל שנה אבל השנה זה שונה, השנה אני כבר בן אחת עשרה כלומר שאני כבר גדול. אני אוכל להישאר ער עד מאוחר להופעות של להטוטנים ושל מאלפי תוכים. אני אוכל לשחק לייזר טאג וכדורגל וליראות משחקים של מכבי. אז אתה מבין למה כל כך ציפיתי לפסח השנה וכמה התרגשתי כשסוף כל סוף הגיע פסח?
יום טוב ראשון של פסח
אתמול בליל הסדר הצלחתי לגנוב את האפיקומן וביקשתי אופנים. מה אתה היית רוצה אם הייתה מצליח לגנוב את האפיקומן? אולי עוד דפים או גומייה יפה שתסגור אותך?
יום ראשון של חול המועד
אני קצת ממהר בדיוק הולכים להתחיל משחק כדורגל בדשא כל הבני דודים אז אספר לך בקצרה. זוכר את מה שאמרתי לך על כל הדברים שאני יכול השנה, אז הנה אתמול אחרי ההבדלה היה מופע להטוטים ומיד אחרי מכבי תל אביב מול ביתר ירושלים בגמר גביע המדינה בכדורגל. כמובן שניצחנו (3-0!) והיום אחרי הארוחת בוקר ראינו טלוויזיה כל הבני דודים עד לארוחת צהרים, ועכשיו אחרי הארוחת צהרים נשחק כדורגל עד לארוחת ערב ואז נראה מכבי תל אביב נגד הפועל חולון (בכדורסל) עד למופע אילוף תוכים. ואז ממש באמצע הלילה אנחנו הולכים לשחק לייזר טאג.
יום שני של חול המועד
אני לא ארחיב היום גם כי היום היה די דומה לאתמול וגם כי אני באמצע לראות טלוויזיה אז היום לא היה משחק של מכבי אבל היה משחק של נבחרת ישראל בליגת האומות נגד הולנד בסוף היה תיקו 1-1. וגם שיחקנו לייזר טאג חלק מהבני דודים כלומר אני, דוד, רועי, איתמר ויאיר.
יום שלישי של חול המועד
היום בבוקר הכול היה רגיל (חוץ מזה שהכנסתי שלושה גולים במשחק כדורגל ועוד ארבעה בישולים). הארוחת בוקר הייתה רגילה הטלוויזיה הייתה רגילה הדבר היחיד שהיה שונה מאתמול זה שלא היה משחק לא של מכבי תל אביב ולא של נבחרת ישראל. אחרי הארוחת צהרים הלכנו לערסל שבדשא ישבנו עליו יאיר ורועי בצד אחד דוד ואיתמר בצד השני ואני באמצע. ודיברנו על כל מיני דברים, על זה שהיה תיקו אתמול מול הולנד, ועל זה שניצחנו את הפועל חולון. יאיר אמר שהוא קיבל קורקינט חדש, ורועי אמר שהוא בדיוק רצה לבקש את זה לאפיקומן. ואז באמצע יאיר קם מהערסל מאיזושהי סיבה והערסל התחיל לאבד שיווי משקל ואז, לפתע, בלי התראה מוקדמת רועי קם מהערסל, והערסל התהפך. דוד ואיתמר שהיו יותר קרובים לאדמה קיבלו מכה קטנה, אבל אני שהיתי רחוק מהאדמה עפתי וקיבלתי מכה רצינית. אני זוכר שמצאתי את עצמי על האדמה, עם כאבים בלתי מוסברים ביד ימין. ישר ביקשתי משאר הבני דודים שיזעקו עזרה וגם כשיאיר ורועי רצו לקרוא לעזרה התחננתי מאיתמר ודוד שירוצו גם הם לקרוא לעזרה. אני זוכר שחצי דקה אחר כך אמא שלי הגיעה וביקשה מהם לקרוא לאבא שלי ולדודה שלי שבמקרה רופאה בכירה בבית חולים שערי צדק ואז דודה שלי הגיעה ואמרה שכדאי להזמין אמבולנס, אמא אמרה לאבא שלי ואמרה לו לארוז פחית ושמיכה לדרך. כשהאמבולנס הגיע החובשים שמו לי משולש והעלו אותי לאמבולנס. נסעתי ביחד עם אמא לבית חולים רמב”ם שבחיפה. תוך כדי החובש עשה לי כל מיני בדיקות רפואיות עם מכשירים מסובכים. את כל זה סיפרו לי אחרי שחזרתי מהבית חולים כי אחרי שאמא שלי הגיעה התעלפתי. אני זוכר שהתחלתי להתעורר באמבולנס רגע לפני שהגענו אני זוכר שביקשתי מהנהג שיסע יותר לאט כי כל פעם שהיה אפילו סדק בכביש כאב לי. כל כך כאב לי עד שלא יכולתי לנשום כי אז הזזתי את היד שלי וזה היה כואב. כשהגענו לבית חולים הרדימו אותי ועשו לי משהו ביד ואז שמו לי גבס. חזרתי מאוחר באחת בלילה וישר הלכתי לישון. אני זוכר שבמיטה בכיתי גם בגלל הכאב וגם בגלל שעד שאני גדול אני לא אוכל ללכת לברכה ולא לשחק כדורגל ואפילו לא לשחק בלייזר טאג. אבל למוחרת גילתי שטעיתי אומנם אני עדיין לא אוכל להנות מהדברים הרגילים במלון אבל היו לגבס הרבה יתרונות אחרים. אני אתן לך כמה לדוגמא:
יום רביעי של חול המועד
בבוקר התעוררתי אחרי ארוחת בוקר. ההורים שלי שמרו לי קצת ירקות וחביתות, ולקינוח שוקולית וחלב לשוקו ומעדן שוקולד. לא ידעתי שבינתיים באחד ממקומות המחבוא שלנו (שלי ושל דוד, איתמר, יאיר, רועי, ואבישי) מארגנים מסיבה לכבודי. אחרי שגמרתי לאכול יצאתי החוצה חיפשתי את החבורה שלנו וכשראיתי שהם לא בדשא הלכתי לחפש אותם במחבואים הסודיים שלנו. כמעט התייאשתי עד שמצאתי אותם, וכמה שמחתי לראות שחשבו עלי. בסוף התברר שכשאמא של אבישי שמעה על מה שקרה אז היא ישר קנתה חטיפים ושתייה למסיבה.
ד’ תמוז -היום האחרון ללימודים
אז יומן יקר עכשיו אתה מבין למה לא כתבתי לך הרבה זמן. היום סוף סוף הורידו לי את הגבס!! ומעכשיו אני מבטיח לכתוב לך. אני עוד צריך להתרגל להשתמש ביד ימין אבל גיליתי שאני טוב גם ביד שמאל, בין אם זה בכדורסל ובין אם זה מטקות. רק לכתוב לא הצלחתי. אולי זה בגלל שהיה לי מספיק טוב בלי לכתוב בשיעורים ובטח שגם במבחנים. גיליתי שיש לי חברים טובים שיעזרו לך תמיד (ואפילו היו מוכנים לשחק מולי ביד שמאל שלהם, כדי שיהיה פייר). היו גם חלקים קשים ומרגיזים אבל הבנתי שאני יכול להתמודד וגם להנות.
אז להתראות אני קצת ממהר, אמא הבטיחה לי שנקנה היום את האופניים שביקשתי לאפיקומן.
