שמש החתולה / כתבה: דורין עלול
ביום בהיר אחד לפני כשנה ירדנו לרכב בדרכינו לבית הספר, אחי הצעיר ראה חתולה ג’ינג’ית על הדשא סמוך לביתינו, הוא אמר לנו “עורב תוקף חתולה !” בהתחלה חשבנו שהוא דימיין אבל כשעצרנו לבדוק היתה שם חתולה גינג’ית שהותקפה על ידי עורב.
אחי הצעיר הרחיק את העורב ואני ואמא הלכנו להביא ארגז מהרכב, הרמנו את החתולה שרעדה והיתה מפוחדת הכנסנו אותה לארגז וחזרנו לרכב .
נכנסתי לרכב ואמא הניחה את הארגז עם החתולה מכוסה בשמיכה פרוותית שהיתה ברכב על הברכיים שלי.
המשכנו בנסיעה לבית הספר .
כשהגעתי לבית הספר פגשתי את חברותיי וסיפרתי להן מה קרה לי הבוקר . החברות שלי התלהבו מזה שהצלתי חתולה.
בזמן הלימודים חשבתי על החתולה שהצלנו ורציתי לחזור הביתה כמה שיותר מהר על מנת לראות את החתולה הג’ינג’ית שהצלנו.
בסוף היום לפני שחזרנו הביתה סיפרתי לעוד חברה שצחקה עליי שהצלתי חתולה , הרגשתי מאוד לא נעים שהיא צחקה עליי ולא הבינה שעשיתי מעשה טוב.
התרחקתי ממנה כי הבנתי שהיא לא מבינה מה זה צער בעליי חיים .
אמא באה לאסוף אותי מבית הספר , החתולה חיכתה לנו בבית .
כשהגענו הביתה אני ואחי הקטן רצנו למרפסת כדי לראות את החתולה .
התרגשנו מאוד ממראה החתולה הקטנה והמתוקה הלכנו להביא לה מים ואוכל של חתולים.
אמא כל הזמן מאז שאנחנו ילדים קטנים סיפרה לנו על החתולים שהיו לה בעבר ואני אמרתי לה שאם נביא חתול או חתולה הוא או היא יהיו בצבע ג’ינג’י ונקרא לו או לה שמש.
אמא נזכרה במה שאמרתי לה לפני שנים ואמרה לי שנקרא לחתולה שמש.
בעבר היו לנו שני חתולים ומסרנו אותם בגלל שאחי היה אלגי לחתולים, ממש פחדנו שגם הפעם נצטרך למסור את שמש שהצלנו.
אחי סבל מאלרגיה והלך לקבל תרופות כדי לטפל באלרגיה.
לאמא היתה מחשבה שנמסור את שמש אבל היא ראתה שהתרופה שאחי קיבל עוזרת לו ולכן השארנו את שמש אצלנו.
פעם אחת כשהלכתי עם אחי להביא לשמש אוכל ומים עלה לי רעיון להכין לשמש צעצועכדי שתצא מהארגז , היא עדיין היתה פצועה והיה לה קשה ללכת. הצעצוע היה מקל עם פונפונים ופעמון.
שמש לא מיהרה לצאת.
אחרי יום חזרנו הביתה מבית הספר וראינו את שמש עומדת והולכת בתוך הארגז.
הצענו לה לשחק עם המשחקים שהכנו לה.
שמש שמחה מאוד וקפצה על המשחקים, התעייפה והלכה לישון.
מיום ליום החתולה שמש גדלה והתחזקה ואנחנו שמחים שאמא השאירה אותה.
וטרינר הגיע אלינו הביתה וחיסן את שמש החתולה והסביר לנו איך לטפל בשמש.
שמחנו לגלות שגם אחי גילה עמידות לאלגיה לחתולים.
מאז ששמש חיה אצלינו בבית יותר שמח בבית.
אני גאה במשפחה שלי שהצלנו את החתולה מידי העורב.
