הרגשתי מוחרם לראשונה
שלום, קוראים לי נועם, אני בן 14 מיישוב בגליל, יש כאלה שיגידו שאני חנון, רציתי לספר לכם סיפור שקרה לי לפני כמה חודשים.
הגיע היום הראשון ללימודים, הגעתי לבית ספר, ובשיעור הראשון המורה אמרה לנו שיש ילד
חדש בכיתה וקוראים לו עידו ,ושהוא עוד מעט יבוא ונקבל אותו בשמחה רבה.
בהפסקה הלכתי להפגש עם עידו שאלתי אותו אם הוא רוצה ללכת למגרש לשחק כדורגל.
הוא אמר לי כן, ואז הלכנו למגרש ושיחקנו. לי היה ממש כיף לשחק עם עידו.
בצהריים סיפרתי לאמא על עידו שהגיע ואז חבר התקשר אלי לטלפון.
זה היה נבו,בריון הכיתה.הוא אמר לי כך:
”הי נועם, נכון היום הגיע ילד חדש לכיתה עידו?” אמרתי לו ”כן ,למה?” הוא ענה לי ככה.
”הוא קצת מוזר .אני חושב שלא צריך לדבר איתו שלא תדבק אלינו המוזרות הזו שלו,
כבר רוב הכיתה הצטרפו אתה רוצה גם?”
נדהמתי!! הם רוצים לעשות עליו חרם .תמיד אמרו לי שחרם זה גרע. וחוץ מזה ,הה לי כיף עם עידו אבל מה אני אגיד לנבו?
”נועם- אתה בסדר ?החלטת?” ”כן,החלטתי. אני נשאר להיות חבר של עידו”
”מה?! בטוח? נועם -מאה אחוז?” ”כן ,יום טוב” ואז ניתקתי את הטלפון.
למחרת בבית ספר הלכתי לעידו לשאול אותו עם הוא רוצה לשחק, ואז החבורה של נבו באה אלי.
”תראו תראו מי הגיע.. מי שניתק לי את הטל. תגיד יש לך בכלל אומץ?” זה היה נבו.
אז אמרתי לו ברוגע ” היי נבו אני לא רוצה להיות נגדך אני רוצה להמשיך את דרכו של
הרב יוסף משאש הוא היה רב נגד חרמות וגם דברים אחרים אז אני מציע לך ללמוד ממנו”.
