יום אחד ישב בביתו יהונתן. יהונתן תלמיד ממוצע בכיתה ה1. יהונתן ילד רגיל, ממש רגיל. כל כך רגיל שהוא לפעמים חושב שהוא שקוף, שאין לו נקודת אור מיוחד כמו כולם. גבריאל מהיר בטירוף, אריאל יצירתי להפליא, אבישי הילד הכי חכם, אבל יהונתן פשוט ממוצע. ממוצע בהכל.
כשיהונתן קיבל תעודה הוא ידע שלא תהיה לו תעודה רעה, אך גם לא טובה. תפילה ממוצע, תורה ממוצע, נביא ממוצע, גמרא ממוצע, אומנות ממוצע, חשבון ממוצע, ספורט ממוצע והציון הכללי…… ממוצע. הערות המורה: “יהונתן ממש מרגיש בנוח באמצע הכיתה”.
למחרת בבית הספר המורה ביקשה לכתוב עד שבוע הבא על נקודת האור של כל תלמיד. יהונתן יצא מהכיתה מתוסכל וחשב לעצמו ‘על מה אכתוב למורה לשבוע הבא’.
למחרת יהונתן ישב בתחנה וחיכה לאוטובוס שייקח אותו הביתה. כרגיל האוטובוס איחר. לפתע יהונתן הסתכל לידו וראה את המחברת של אבי, ילד ביריון שלפעמים מציק לו. הלב של יהונתן קפץ וחשש שמשהו אולי מסתכל עליו. לאט לאט יונתן התחיל לפתוח את המחברת. פתאום יהונתן ראה את השם שלו במחברת .
יהונתן הסתקרן. מה אבי כתב עליו? יהונתן הסתקרן ממש, בעיקר בגלל שאבי ביריון ולפעמים מציק לו. אבל הוא חש אי נעימות. יהונתן התגבר על עצמו, סגר את המחברת בלי להציץ ושם בתיק כדי להחזיר לאבי. מיד הרגיש יותר טוב עם עצמו. במהלך הנסיעה הביתה יהונתן הבין שהוא לא מסוגל לעשות דברים רעים. יהונתן הבין שיש לו לב ישר.
למחרת כשיונתן ישב בחדר אוכל (כמובן שהוא ישב באמצע החדר אוכל) הוא רואה כיסא ריק ליד ילד חדש. יהונתן התבייש לשבת לידו. הוא התלבט לרגע אך פתאום שאל את עצמו ‘אם זה היה היום הראשון שלו, הוא היה רוצה שמישהו ישב לידו’. הוא החליט להתקרב ולשת ליד הילד החדש. קראו לו ישראל. הם דיברו והיה נחמד. בדרך חזרה לכיתה יהונתן הבין שיש לו לב טוב.
בצהרים, יהונתן שמע שמועה לא נכונה שעברה בכיתה על אחד התלמידים. יהונתן ידע שזה לא נכון. הוא אסף הרבה אומץ ואמר לחבריו: “זה לא נכון, אני שמעתי אחרת”. מאוד מהר התברר לכולם שיהונתן צדק והשמועה סתם נאמרה. יהונתן גילה שיש לו אומץ לב.
בסוף שבוע, יהונתן התלבט מה לכתוב למורה בשיעורי הבית. ברור לכולם שהוא ממוצע בהכל. אך יהונתן נזכר במקרים של השבוע האחרון: המחברת של אבי, הכיסא ריק ליד ישראל וכמובן גם השמועה הלא נכונה (שאני לא אספר את השם של הילד – כי זה בכל מקרה לא נכון).
יהונתן כתב למורה: אני ילד ממוצע אך עם לב ישב, לב טוב ומלא באומץ.
מתברר שלכולם יש נקודת אור, של יהונתן זה נמצא בלב.
