לפני שלוש שנים ליה, עמנואל ורוני שזאת אני ,הלכנו למכולת בכדי לקנות מצרכים לפסטה .כשהגענו להפתעתנו ראינו את עילאי הבעלים של המכולת מדבר עם הרבה שוטרים . ליה אמרה שנלך ,נחזור הביתה אבל עמנואל התעקשה שנלך לראות מה קרה.
המשכנו בשביל למכולת וליה אמרה שוב ושוב “:בוא נחזור זה לא בשבילנו אם יש שם גנב אבאל’ה” המשיכה להמציא תירוצים עד שהגענו שאלנו מה קרה ועילאי סיפר לנו.
הוא אמר שבלילה האזעקה הופעלה ובמצלמות רואים שמישהו פרץ למכולת ולקח את כל הכסף .עילי לא הפסיק לבכות. אמרנו לו: “אל תדאג אנחנו נטפל בזה”. עילאי צחק, אתן? ממש, אפילו השוטרים לא מצליחים אז אתן? . כן מה הבעיה. ליה לחשה לי :”היי תסתכלי יש שם ארנק”. צעקתי: “אני לא מאמינה נפתרה הבעיה”. כולם אמרו איך בדיוק? אנחנו ענינו :”יש פה תעודת זהות עם כל הפרטים של הגנב . הוא בטח הפיל את זה.” המשטרה עצרה אותו ועד היום אנחנו מודות לו כי בלעדיו לא היינו מה שאנחנו היום.
