פעם היה ילד ושמו היה יוסי, יוסי גר בכפר מיליליו, יום אחד שמע יוסי על אי סודי שנמצא במקום רחוק, אי שעשוי כולו משוקולד. כל הילדים בכפר דיברו על האי הסודי הידוע לכולם , אבל אף אחד לא ידע אם הוא באמת קיים. יוסי לא היה מוכן לוותר בשום מצב ורצה להיות הראשון שמגלה את האי הסודי. הוא לקח את נעלי הרחיפה שלו הנמצאים בביתו והחליט שהוא עף לשם לחפש ולהביא את כל השוקולד. לפתע החלה סערה בשמי השמיים, יוסי לא ידע מה לעשות עם עצמו,. הוא עף ועף חוצה עננים ורחובות עד שלפתע, באמצע הדרך גם הים הפך לסוער מאוד העננים שחורים כתחילתה של סערה, ויוסי החל לרעוד, יוסי הרגיש רעד בכל גופו אבל לא ויתר הוא המשיך לעוף מעלה. אט אט, הסערה פסקה והאור חזר אל השמיים יוסי הוציא את עינו מהמטרייה שעטפה אותו ואז ראה את האי. הוא היה יפהפה עצים עשויים משוקולד חלב הקירות משוקולד מריר ונהרות של שוקו! אך משהו היה מוזר יוסי לא ראה אף אחד, האי היה שקט מידי. יוסי החל לרדת מנעליו. הוא ראה יצור קטן ירוק ומבריק מתקרב אליו “שלום אני יצור השוקולד!” אמר היצור בקול רם. “מה אתה עושה כאן? זה לא מקום של בני אדם.” יוסי נכנע, “אני פשוט באתי לראות את האי, זה לא אמיתי נכון?” היצור השוקולדי חייך אבל החיוך היה מוזר “אתה לא יודע… כל מי שמגיע לכאן נשאר כאן לנצח, אם הוא אוכל יותר מידי שוקולד.”
יוסי הרגיש כאילו משהו לא בסדר הוא התחיל חפש דרך לברוח אבל אז ראה שכל שוקולדי האי מתחילים לזוז כאילו יש להם חיים משלהם, יוסי התחילה לפחד ולא ידע מה לעשות הרי הוא כבר תקוע בתוך האי עם כל יצורי השוקולד. היצור צחק בקול רם “אתה לא יכול לעזוב ככה בקלות ברגע שאתה כאן אתה חלק מהאי. השוקולד שואב אותך פנימה ואתה חלק מאיתנו.” יוסי פחד מאוד החל להימלט בכל כוחו אבל הדרך חזרה לא הייתה ברורה. השוקולד סגר אותו מכל הכיוונים והים נסגר מאחוריו. רק אז הוא הבין שהוא חייב למצוא דרך להתגבר על הקסם של האי או שהוא יישאר שם נעול לנצח. למרבה המזל, הוא ראה את נעליו שטות בנהר ורץ במהירות רבה על מנת לתפוס אותן. הוא טיפס במהירות ולא הסתכל לאחור עד שהגיע הביתה. מאז יוסי ידע שלא כל מקום שוקולדי הוא מקום בטוח, ושגם קסם מתוק יכול להותיר סכנה. אנו צריכים לשים לב שלא כל דבר שנראה על פניו נוצץ הוא באמת כזה.
