בוקר אחד, בתחילת שנה, המורה לכינור נכנסה לכיתה ואמרה:״מי שרוצה לנגן בכינור צריכה להירשם לחוג כינור שבקונסרבטוריון.״
נעה מאוד רצתה לנגן בכינור ואז נעה הלכה לבית ואמרה לאמא:״בבית הספר המורה אמרה שאפשר לנגן בכינור ואני רוצה שתרשמי אותי לחוג.״
אמא אמרה לנעה:״טוב אני מסכימה, אני ארשום אותך לכינור, אבל את תצטרכי לתרגל בבית כל יום״.
ואז אמא רשמה את נעה לכינור והן הלכו לקחת את הכינור בקונסרבטוריון.
במשך כמה חודשים, נעה למדה לנגן כל מיני שירים כמו:״ עם ישראל חי״, ״כשיבוא שלום״,״ הקטר״. היא הייתה מאוד רצינית ותרגלה בבית כל יום אחרי הבית ספר. נעה נהנתה בחוג.
אחרי המחצית הראשונה, כל הבנות צריכות להופיע בקונצרט מול קהל גדול. נעה ואמא הלכו לקונצרט בצהריים, נעה באמת התרגשה כי זו פעם ראשונה שהיא מופיעה מול אנשים שהיא לא מכירה. ואז
נעה והחברות תרגלו את השיר חנוכה בקונסרבטוריון. נעה ניגנה יפה בלי טעויות.
בערב לקראת ההופעה נעה לא מצאה את הכינור כאילו הוא נעלם. היא הרגישה עצובה ולחוצה שהיא לא מצאה את הכינור שלה. נעה חיפשה בכל מקום: בכיתה, בכיתות ליד, בשירותים.. נעה לא ידעה מה לעשות. היא החליטה להגיד למורה שהכינור נעלם ושהיא לא מוצאת אותו. המורה אמרה לנעה:״אל תדאגי נעה, תעלי לקומה שנייה, לכי לחדר מספר 9. שם בקיר הימני יש ארון בצבע אפור ותיראי שבתוך הארון יש כינורות. את תצרכי לקחת את הכינור שיש עליו מדבקה בצורת לב כי זה הכינור היחיד שהוא במידה שלך. אבל תזדרזי כי עוד מעט התור שלכם.״ נעה רצה לכיתה ופתחה את הדלת, וראתה ארון אפור. היא פתחה את דלת הארון וראתה שהכינור עם המדבקה שבצורת לב נמצא הכי למעלה. נעה חשבה:״אני נמוכה איך אני יגיע כל כך למעלה?״. ואז נעה ראתה כיסא ולקחה את הכיסא ושמה אותו מול הארון ועלתה על הכיסא. היא לא הצליחה לקחת את הכינור כי היא היתה עדיין נמוכה. אז היא ראתה עוד כיסא ושמה את הכיסא השני על הכיסא הראשון. היא עלתה והיא הצליחה לקחת את הכינור. היא הרגישה מאוד שמחה שהיא הצליחה לקחת את הכינור בשביל הקונצרט. נעה רצה בזריזות לבמה שבקונצרט בהתרגשות
גדולה והיא והחברות שלה הופיעו בקונצרט וניגנו את השיר חנוכה ביחד.
בסוף השיר, כולם מכו כפיים ואמא של נעה אמרה לנעה שהיא מאוד אהבה את השיר שנעה והחברות ניגנו, אמא של נעה היתה גאה בא מאוד.
אז אמא ונעה חזרו הביתה אחרי הקונצרט. פתאום הטלפון של אמא צילצל
ואמא ענתה. מישהי אמרה שהיא לקחה את הכינור של נעה בטעות כי היא חשבה שהכינור שייך לבנו. אמא ונעה הלכו יחד ברכב לקחת את הכינור, זה היה קרוב לקונסרבטוריון.
בערב, הן הגיעו הביתה. נעה אכלה ארוחת ערב. אחרי הארוחה נעה הייתה עייפה אבל הלכה לחדר כדי לתרגל את הקונצרט של המחצית השנייה. פעם הבא, היא מקווה שלא יהיו הפתעות כמו היום ושאמא תהיה גאה בה שוב.היא הלכה לישון מאושרת ורגועה, וגם אמא
