פעם הייתה ילדה שלא הצליחה להירדם בלילה. ואז בבית ספר היא נרדמה באמצע שיעור שפה, היא הלכה למנהל ואז נשארה בהפסקה בכיתה, אבל גם שם היא נרדמה ואז היא קיבלה ריתוק לשלושה ימים. אמא שלה דיברה איתה ואז היא קנתה לה שמיכי, היא אהבה את השמיכי אבל היא עדיין לא נרדמה. אז היא ניסתה כמה שיטות להירדם, נגיד לישון עם גרביים על האוזניים (זו שיטה של אמא שלה) אבל היא עדיין לא נרדמה. היא המשיכה לנסות עוד שיטות מוזרות של אמא שלה אבל היא עדיין לא נרדמה היא פשוט לא הצליחה להירדם חודשיים!!! שבועות (חודשים) עברו והיא לא נרדמה, גם חברות שלה ניסו לעזור לה אבל הן גם לא הצליחו לעזור לה, זה ממש עיצבן את הילדה שהיא לא נרדמת והיא ניסתה וניסתה וניסתה אבל היא לא הצליחה, זה היה לה קשה לא לישון, ליתר דיוק ממש קשה. היא אפילו ניסתה לספור כבשים! אבל היא עדיין לא הצליחה, היא אפילו העירה את השכנים מרוב שזה עיצבן אותה. אתם בטח שואלים את עצמכם איך, אז הנה התשובה מרוב שזה עצבן אותה היא פשוט באמצע הלילה צרחה ככה: אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאהההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! וזה העיר את השכנים. עד שיום אחד בלילה אמא שלה נכנסה לחדר שלה בלי שהילדה ראתה, האמא ראתה איך הילדה ישנה (או לפחות מנסה לישון) והיא ראתה שהיא בכלל לא עוצמת עיינים בשביל לישון. אז בבוקר האמא אמרה לילדה את ההערה שלה בקשר לעצימת עיינים. ואז הגיע הלילה ואז הילדה עצמה עיינים ונרדמה לה באושר ואושר עד עצם היום הזה
הרפתקה באמצע הלילה
הרפתקה באמצע הלילה זה היה ביום שני בערב בשעה 9:27. צרחה נשמעה מהבית של השכנים וזאת לא הייתה צרחה של שמחה. לא כל כך הבנתי