בעירה רחוקה חיו פעם תאומים עומר ונועה.
נועה ועומר אהבו לטייל לקפוץ ולשמוח אבל הם הכי אהבו הרפתקאות, יום אחד נועה ועומר חזרו מבית הספר, על השולחן בפינת האוכל חיכתה להם הפתעה, קופסה גדולה מחוררת עטופה בסרט אדום הם פתחו את הקופסה בהתרגשות גדולה ופתאום קפץ מתוכה כלבלב חמוד וקטנטן הם קראו לו לואי .
עומר ונועה יצאו איתו לטיולים והמון הרפתקאות ,אבל יש אחת שהיא המרתקת מכולן ועליה אספר לכם היום..
היה זה יום מעונן השמים היו אפורים וגשם עמד לרדת.. עומר ונועה רצו לחוות חוויה מסוכנת , מרגשת ומלהיבה הם החליטו לצאת בעקבות האוצר שכל העירה דברה עליו אבל
גם חששה ממנו : “הצ’ינצ’ילה האינדיאנית”, הם החליטו ללכת למצוא את האוצר הטמון בחורשה שבקצה העירה. הם הלכו כמה שעות ואז הגיעו למערה שבה האמינו שנמצא האוצר, המקום היה מפחיד ונקרא על שם אדם זקן שגר שם ,מספרים שאותו אדם אמר לפני מותו:
“מי שיכנס למערה שלי יסתכן מאד”
הלילה הגיע החורשה הייתה חשוכה מאד, עומר ונועה הסתכלו אחד על השניה והחליטו: “לא מוותרים”!
פתאום האדמה רעדה ונפתח בור בלי תחתית נועה החליקה לתוך הבור ברגע האחרון עומר החזיק בה ובלואי ושלושתם נפלו לבור . הוא היה עמוק וחשוך… פתאום הם ראו משהו מנצנץ ..
האוצר!! לחשה נועה לעומר, הם התקדמו לאט לאט לעבר האור , הם ראו תיבה גדולה שהיו חרוטות עליה מילים בכתב עתיק, עומר! זו “הצ’ינצ’ילה האינדיאנית!!”
רוח קרה נשבה במערה.. אך הם לא ויתרו הם גררו את התיבה לעבר פתח המערה לואי הקטן הצטרף ומשך בכל הכח.
התיבה הייתה יפה ועתיקה עם עיטורים וכתב קדום.
הם ניסו בכל כוחם לפתוח את התיבה אך לא הצליחו, הגענו עד לכאן אנחנו לא נוותר!
אולי האיש הזקן החביא במערה מפתח לתיבת האוצר? תוך כדי שהם מדברים לואי החל לנבוח ולקפוץ.. שקט!! כלבלב שובב ! קראו לעברו נועה ועומר אבל הוא המשיך בחוזקה.
נועה ועומר הלכו לראות למה הוא נובח וחופר במרץ באדמה הם החליטו לעזור לו פתאום הרגישו משהו קר וקשה.. הם המשיכו לחפור בלי הפסקה,
היה זה מפתח!!
הם רצו לתיבה ופתחו אותה בהתרגשות ובסקרנות רבה,
בתוך התיבה היה קלף קשור בסרט אדום.. הסרט היה מוכר להם..
זה היה אותו סרט שהקופסה המחוררת שלואי היה בה!
הם פתחו את הקלף והיה כתוב בו-
” כשיוצאים להרפתקה ללא פחד ולא מוותרים מגלים אוצרות יקרים!”
בתוך התיבה היו אבנים מיוחדות וחפצי נוי עתיקים ויפים.
אין סיכוי שנשאיר את תיבת האוצר בבית.. המקום שלה במוזיאון שכולם ייהנו מהיופי הזה אמרה נועה לעומר, הוא הסכים מיד.
בטח דואגים לנו בבית.. אמר עומר.. הם חזרו הביתה עייפים אך מרוצים.
ואם אתם מתעקשים לדעת אז…
את תיבת האוצר תרמו נועה ועומר למוזיאון של העירה את הכסף שקבלו בעבורה הם תרמו לבית חולים לילדים.