תמר הייתה ילדה מיוחדת ומצחיקה. הכרתי אותה כבר בגן, כשהייתה משתלבת בגן שלי. תמר אהבה בעיקר לצייר ולשחק תופסת. היא הייתה מצחיקה מאוד. היא הייתה מאוד מתאמצת בלימודים וגם כשהיה לה קשה היא לא ויתרה ורצתה מאוד להצליח.
ביום האחרון של כיתה א’, תמר באה כרגיל לבית הספר. חלק מהכיתה נשארה לצהרון, אבל תמר הלכה לשלווה במקום. אני לא יודעת מה קרה אבל כשספרו לי שהיא נפטרה, לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות. האימהות שלי סיפרו לי על מה שקרה, ויום למחרת הלכתי לבית הספר. זה היה היום הראשון של הקייטנה, וגם המורה רותי באה להיות אתנו למרות שהיא לא עבדה בקייטנה. התכנסנו כל הכיתה בחדר מוזיקה והכינו לנו תה חם. כשהתחלנו להתפלל כולם היו בשקט ולא שמעו את הקול של תמר מתפללת כמו שהיינו רגילים.
אני זוכרת במיוחד את יום ההולדת של תמר. כולם התרגשו מאוד! התחלנו להתפלל, וכשהלכתי לשתות, תמר הלכה לשים את העוגה במקפיא. היא ראתה אותי וביקשה ממני לעזור לה. היינו אמורות ללכת לכיתה, אבל תמר התחילה לנגן בפסנתר ויהודה המנהל העיר לה שאסור לנגן בזמן שיעור. יום הולדת של תמר התחיל, כולם ברכו אותה בברכות יפות. היא עשתה חבילה עוברת. אימא של תמר מכינה עוגות ממש טעימות, ואכלנו את העוגה ושמחנו עם תמר.
כשאני מתגעגעת אל תמר אני מכינה את העוגה שהיא הכי אהבה להכין. עוגת ביסקוויטים עם שוקולד מעל.
